אמנון שטרן, מנכ"ל משותף בקבוצת שטרן סוקר את פעילותה הנרחבת של הקבוצה ומצביע על הדברים הטעונים שיפור בענף 

"האחראי בפועל להקמת החברה שלנו, הוא אריאל שרון", מספר מנכ"ל קבוצת שטרן אמנון שטרן ומתכוון לכל מילה. ההסבר פשוט למדי ומחזיר אותנו לשנת 1979, לימים בהם שימש ראש הממשלה לעתיד אריאל שרון, בתפקיד שר החקלאות בממשלתו של מנחם בגין עליו השלום. "אחד המעשים הטובים של שרון, (שדעותיי רחוקות משלו במפה הפוליטית), היתה ההחלטה על סגירת חברת 'מקורות בינוי ופיתוח'. הם היו למעשה 'סולל בונה ב' שהעסיקה 13 אלף עובדים. אחד מהם היה אבא שלי שעבד בחברה כמנהל עבודה שבנה בין השאר את מאגרי בית נטופה, מושבים רבים ברמת הגולן לאחר מלחמת ששת הימים, מקורות רמת הגולן ועוד.

"לאחר סגירת 'מקורות בינוי ופיתוח', אבא קנה טנדר והתחיל לחפש עבודה ביחד אתי ועם אחי אסף. התחלנו לעבוד בפיתוח יישובים וקיבלנו הרבה עבודה מחברת "מבני תעשייה" שהיתה בבעלות ממשלתית. השגשוג במפעלי התעשייה הניב צורך בהרחבתם ואנחנו עסקנו בהרחבות מפעלים בזה אחר זה. זוגלובק בנהריה, שטראוס, העברת עלית מרמת גן לנצרת עילית, אגף חדש לנילית, בניין הנהלת אוסם בשוהם, בניין אינטל בשטח פארק מת"ם בחיפה, מרכז הקונגרסים בחיפה, הנהלת גלוברנדס, העברת "קרגל" מלוד למבנה של 50 אלף מ"ר בלהבים. ועוד ועוד". עשרות רבות של מפעלים.

שטרן, שהחלה את דרכה בצפון הארץ, התפרשה עם השנים על פני כל שטחה של ישראל וקנתה לעצמה שם של אחד מחברות הביצוע המובילות בענף. בנוסף לאלפי יחידות הדיור למגורים הנבנות היום, החברה ידועה כבעלת מוניטין גם במגזר החרדי ובין מקבצי הדיור נמצאים פרוייקטים בירושלים, מודיעין עילית וקריית מלאכי, חריש וקריית ים. החברה זכתה בהקמת פרוייקט סינמה סיטי של רוגובין בנתניה, קניון ביג דנילוף בטבריה 48,000 מ"ר ופרוייקט בולט נוסף שלה, הוא בניין המשרדים "הרצליה הילס", הנמצא בהקמה בצומת הסירה בהרצליה. הפרוייקט המוקם ביוזמה משותפת של אזורים והאחים עופר, יתפרש על פני שטח של 65 אלף מ"ר.

בדומה לחברות בנייה ישראליות נוספות, "שטרן" פועלת גם בחו"ל. החברה הקימה בעיר סופיה בבולגריה את פרוייקט המשרדים 'סיטי פארק', על פני שטח בנוי של 30 אלף מ"ר ובמסגרתו נבנים כ-142 יח"ד, לצד שטחי מסחר ומשרדים.

"בבולגריה מקבלים אותנו בסבר פנים יפות ובזרועות פתוחות", מספר אמנון שטרן, "כך למשל, בבולגריה יזמים משלמים מס הכנסה בשיעור של 10% בלבד על פרוייקטים מהסוג שלנו. אני מסתובב בבולגריה עם מתווכים ושומע מהם לצערי על כל הישראלים המסתובבים שם, ומחפשים משרדים שם במקום שישקיעו בארץ.

"אבל מי באמת מתעניין בענף שלנו? חוקרים בטכניון אולי, שר השיכון שלוטש עיניו לפוליטיקה הארצית? בדומה לקודמיו. זה טוב שעוסקים בחוסר בדירות, אבל זה לא מספיק. מה עם משפרי דיור? מה עם שחרור אדמות לבנייה רגילה? באיזה עוד מדינה הממשלה היא שמנהלת הקצאת קרקעות?

עיסוק יתר במחיר למשתכן

"שים לב שכיום מסתיימים פרוייקטים שהחלו לפני שנתיים ושלוש. ומה יקרה בעוד שנה-שנתיים? כל הענף יהיה עסוק ב"מחיר למשתכן". כל הכוח מרוכז סביב הזוגות הצעירים, שזה חשוב מאוד, אבל מה עם יתר הצרכים ויתר הצרכנים? העיסוק בנדל"ן אינו ניתן לשליטה כמו בסלולר. ברגע שהרבית תעלה, קצב הבנייה יואט באופן משמעותי. מחיר הדירות תלוי בלא מעט משתנים: ארצות הברית, שער הדולר, השוק העולמי, אירופה ובעיקר ברבית, שלשרי האוצר והשיכון אין שליטה עליה.

"ויש את העניין הזה של מלחמה בבעלי דירה שלישית ויותר. האם זה טוב לחסל את המשקיעים? האם בכך לא נפגע באופן ישיר בשכר הדירה שיעלה? האם הברחת המשקיעים מחו"ל, היא טובה או רעה למשק? הם מזרימים טונות של כסף, שמספק עבודה, שיוצר שרשרת טובה.

"אני מבין בבנייה ואני אוהב לבנות. אבנה בכל מקום שהמדינה תאפשר לי. מחיר בניית דירה הוא אותו הדבר בכל מקום. בסביבות 700 אלף שקל ומסביב יש אדמה ומסים עירוניים. אבל נכון להיום, רוב הקונים מתעניין במגורים במדינת תל אביב. זה המצב!

"בסך הכל, אנו חיים בארץ קטנה. המדינה יכולה להחליט שהיא מוותרת חס וחלילה על בית שאן ועל קריית שמונה ומשקיעה רק במקום שבו הרוב רוצים לגור. מצד שני, ישנה ממשלה המדברת על פיזור אוכלוסייה ומציעה שאנשים יגורו בכרמיאל ובכל הגליל והנגב. אם כך, אז שתעניק הטבות לטובת מטרה זו! הקצת הזה ש'נערי האוצר' נותנים, אינו מעודד כראוי את אלה שחושבים לרכוש דירות בפריפריות".