״ אנחנו מזהים מצב שבו הממשלה שולטת בקרקע באמצעות קבינט הדיור, גורמת לביקושים כבושים, וגורמת לציבור רוכשי הדירות לשבת על הגדר. בסופו של יום אם הממשלה תמשיך במדיניות תביא במו ידיה את משבר הדיור הקשה ביותר שהיה פה. בשטח אנחנו נמצאים באי ודאות גדולה. יודעים על מאמצים של הממשלה לקדם פרויקטי התחדשות עירונית, ואנחנו שותפים לדעה שזו הדרך להגדלת היצע הדיור, אבל ההתקדמות איטית״. דברים אלו אמר רוני בריק נשיא התאחדות בוני הארץ במפגש מועצת המנהלים של ענף הבניה שהתקיים אתמול בתל אביב.

במפגש השתתפו ראשי ערים, יזמים ובכירים בענף.

לדברי בריק, ״כיום יש 7600 יח״ד שבנייתם החלה בהתחדשות עירונית, כאין וכאפס לעומת הפוטנציאל. ע״פ ההערכות שלנו, יש פוטנציאל של 900 אלף יח״ד להתחדשות בישראל. בקצב הזה של ההתקדמות יקח לנו בין 100-120 שנה לחדש את המדינה. אין לנו את הזמן הזה, האוכלוסייה נמצאת במגמת צמיחה. יש לסייע לראשי ערים שרוצים התחדשות עירונית, במיוחד על קו השבר הסורי-אפריקאי. ניוד זכויות, נקודות זיכוי לקבלנים שיפעלו בפריפריה, עושים את זה בכל העולם, ולא ברור למה אנחנו משלבים ידיים ומחכים לאסון שיבוא״.

שר הבינוי והשיכון יואב גלנט אמר בדיון ״הנחיתי את ראש הרשות להתחדשות עירונית, חיים אביטן, לפעול לכך שכל מה שקשור להחתמת דיירים, שנעשה בבלגן גדול, כל ועד בית שרוצה פתרון, במקום שיחתום אצל איזה מאעכר, שיתקע את הפרויקט, מי שיתן גיבוי לכך היא המדינה. זהו שירות וסף שהמדינה תיתן לאזרחיה".

חיים אביטן, מנהל הרשות להתחדשות עירונית, אמר כי ״בעוד חודש נסיים להקים בפועל את הרשות. יש בירוקרטיה לא גדולה, שנפתור אותה, ונאייש את כל בעלי התפקידים. הנושא של המינהלות ברחבי המדינה הוא כלי שלא היה קודם. מקור למאגר מידע וסיוע. מי שרוצה להתעסק בהתחדשות בא למינהלת, לא לאגף ההנדסה של העירייה. המינהלת תתעסק רק בהתחדשות עירונית ופינוי בינוי. זה יקבל תאוצה. יש בירוקרטיה במדינה, אבל התהליך יצא לדרך".

ישראל זינגר ראש עיריית רמת גן, אמר במפגש כי ״אני שמח שהפיילוט הראשון אצלנו. העיר לא תיכנס לגירעון. מינהלות ההתחדשות לא יוסיפו בירוקרטיה. הן לא רגולטור נוסף. בנו טוב גם לפני שנבחרתי, אבל בנו ללא תכנון ללא מחשבה על השכונות השונות. היתה חלוקה לא הגיונית וצודקת. מה שקורה בתקופה האחרונה במינהלת, אמרנו שצריך לעשות סדר. חלוקת יחידות הדיור שנתנו להם היתרים, עם הצמצום בגלל כל נושאי החקיקה, היטלי ההשבחה וכו׳. דאגנו לכך שמיתנו את זה, ועם זריקת המרץ הכספית של הרשות, אנחנו יכולים להגביר את הקצב. אף אחד לא עושה טובה לעיר רמת גן. יש אינטרס משותף. המדינה רוצה יח״ד. אזורי הביקוש הם במרכז. אם יהיו פה יותר היתרים זה יורד את מחירי הדיור. המינהלת שהקמנו תפשט את התהליכים״.

עו״ד איתן גינצבורג, ראש עיריית רעננה, אמר כי ״הפקנו ברעננה תכנית מתאר ראשונה, שם מסומן באופן ברור איפה ומה אפשר לקדם. האתגר של תכנית המתאר שלנו ליצור מלאי דירות בעיר בנויה. לקחת תכנית מתאר, הכי קל לתכנן על שטחים פתוחים. זה יוצר בעיות, חניה, תנועה, לא רק בגלל ההתחדשות העירונית. היום אין משפחה שאין לה 2-3 כלי רכב. לכן אנחנו על זה. אנחנו לא מבקשים סיוע מהמדינה, לוקחים אחריות ועושים בעצמנו. מתוך מדיניות ברורה ושקולה״.

ראש עיריית גבעתיים רן קוניק, אמר כי ״כל עוד העיר לא תוכל להכיל תוכניות לא יקודמו. ראשי הערים עובדים קודם כל אצל התושבים ולא היזמים. היזמים קודם מחתימים, ואז באים לעירייה ומופתעים. בגבעתיים תמ״א זו התחדשות בניינית, לא התחדשות עירונית. אנשים מקבלים דירות ששוות 2 מיליון שקל, ויש עוד טענות ודרישות מטורפות. התמ״א לא מתאימה לגבעתיים, באופן מפתיע תכנית המתאר שלנו מדברת על בעיקר תכניות פינוי בינוי. צריך לעשות מתחמים של 4 דונם, ולהפריש לטובת הציבור. זה מה שמתאים לגבעתיים. מעל 50% מבעלי הדירות, לא גרים בגבעתיים בכלל, משדרגים דירות על חשבון כולנו. זו לא התחדשות עירונית, זה לקחת עיר איכותית ולהרוס אותה. בלי תמיכה כספית, בלי כסף, ושינוי במדיניות התמ״א לא נוכל לקדם התחדשות עירונית״.

ראש עיריית קריית אונו ישראל גל, אמר כי ״צריכים לחשוב במארג אחד כולל. על המדינה להשקיע יותר בתחבורה, לתת כסף לראשי הרשויות להכנסת אנשי מקצוע שיטפלו בנושא. החסם העיקרי – לעבור מסע תלאות בירוקרטי של המדינה. ועדות מחוזיות, מינהל מקרקעי ישראל וכו׳. צריכים לפשט את התהליכים. אי אפשר להילחם מול הקבלנים, המתנגדים, הרצונות של התושבים, ובסוף ללכת לוועדות התכנון. צריך לפשט את הכל. תפקיד ראש הרשות, לדאוג שערך הנכסים של הדיירים שלהם ישמר ויעלה, ואני מאמין בהתחדשות״.

ראש עיריית פתח תקווה יצחק ברוורמן, אמר כי ״אני נגד התחדשות ללא תכנון, ללא תשתיות ללא השקעה. לא שמעתי שמדברים על איכות הדיירים שיגורו בדירות החדשות שרוצים. כשאני צריך בפתח תקווה לעשות פינוי בינוי, לשכונה קיימת, לפני ההתחדשות – חוסר של 50 דונם. רוצים עשרות אלפי יחידות, איך יחזיקו אח״כ את השירותים לדירות״.

דניאלה פז ארז, בעלי פז כלכלה והנדסה, אמרה כי ״אחרי שנצליח לייצר פתרון לנושא התשתיות החסרות ברשויות, והגירעון התקציבי. אחרי שהמינהלות ישלימו מיפוי מבנים ומדיניות, בסופו של דבר יש בעיה בפן האנושי – חוסר היכולת לצפות את קצב החתימות והפיתוח. רשות מקומית מסדירה מימוש מדיניות לא יכולה לצפות חתימות, להגיע להסכמים. מדובר באנשים, לא כל אחד מוכן לעזוב את הבית שלו. הבעייה מייצרת חוסר יכולת להיערך. ההצעה – לתת פתרון חקיקתי שיאפשר לרשות לשלוט בקצב. לייצר מדיניות כללים ברורים מי יכול לבנות ואיפה. להוציא קול קורא – שהרשות תציין שבשנה הזו אנחנו יודעים לבנות 1000 יח״ד מי שיוציא היתר ראשון יבנה. ובסופו של דבר זה ייצר ודאות, גם לדיירים, ויאפשר לרשויות להיות אחריות כלפי התחדשות עירונית״.

את הדיון סיכם אליאב בן שמעון, מנכ״ל התאחדות בוני הארץ, שהציג נתונים שמראים את הפער בין התחלות הבניה בפועל של התחדשות עירונית לבין הפוטנציאל

בתמונה: ראשי הערים עם נשיא התאחדות בוני הארץ – מימין- ישראל גל, יצחק ברוורמן, ישראל זינגר, רוני בריק, איתן גינצבורג ויעלה מיקליס- צלם כפיר סיון