תמרור אזהרה של בית המשפט לרשויות התכנון : ראוי שרשויות התכנון המחוזיות והארציות יתנו דעתן על תכניות כוללניות המתמרצות בנייה רבת ממדים אגב דחיית המענה התחבורתי לשלב התכנון המפורט.
בית המשפט המחוזי בביקורת על הועדה המחוזית: ״אישרה את התכנית הכוללנית תוך שנמנעה מלהכריע בשאלות תחבורתיות נוקבות, ואגב התעלמות מעמדותיה הברורות של הוועדה המקומית, אשר אמונה לבצע וליישם התכנית״
״התכנית נעדרת בחינה עמוקה ויסודית של הסוגיות התחבורתיות. בשל מורכבותן והשלכותיהן, ראויות סוגיות אלו, לרבות מבחן השלביות, לבחינה נוספת באמצעות המועצה הארצית״
תושבי הוד השרון יוכלו לערור למועצה הארצית לתכנון ובניה נגד תכנית המתאר אותה מקדמת העיריה. כך קבע בית המשפט המחוזי מרכז לוד, בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים, בעתירה שהגידו תושבי העיר.
בית המשפט ציין בהחלטתו כי בסוגיה התחבורתית העותרים רשאים לערור לוועדת המשנה לעררים של המועצה הארצית על התכנית הכוללנית.
העתירה הוגשה על ידי עוה"ד ענת בירן , אפרת לרנר ואינה טל, בשם ועד הפעולה של תושבי הוד השרון הכולל מאות מתושבי העיר.
התושבים ביקשו לעצור את תכנית המתאר של הוד השרון (הר/2050) לאחר שוועדת המשנה להתנגדויות של הוועדה המחוזית החליטה לאשר אותה, ולדחות את ההתנגדויות שהגישו התושבים, כמו גם את עמדת הוועדה המקומית הוד השרון עצמה, שהמליצה לקבל חלק מאותן התנגדויות. התושבים ביקשו מבית המשפט לבטל את החלטת יו"ר הועדה המחוזית ולאפשר להם להגיש ערר על ההחלטה לאשר את התוכנית ולאור הפגמים שנפלו בהליך שמיעת ההתנגדויות להחזיר את התוכנית לשלב שמיעת ההתנגדויות תוך מינוי חוקר והזמנת כל המתנגדים להציג את ההתנגדויות בפניו. במקביל הגישו התושבים בקשה דחופה למתן צו ביניים שימנע מהועדה המחוזית לפרסם את התוכנית עד לסיום ההליכים בעתירה.
בית המשפט ציין כי התכנית מכפילה את מספרן של יחידות הדיור והשטחים הקיימים בהוד השרון, בנוסף להוספה של למעלה ממיליון מ״ר לתעסוקה, וכמאה אלף מ״ר למסחר. ״עוד טרם יישום התכנית המצב התחבורתי השורר בהוד השרון הוא בכי רע״, מציין בית המשפט, ״התבוננות בפקקי התנועה המזדחלים מדי בוקר ביציאותיה של העיר מלמדת על תשתיות רעועות שאינן נותנות מענה לצרכנים, זאת אף מבלי להזדקק לחוות דעת מומחים התומכות בכך. לא בכדי התעוררה התנגדות רבתי בקרב התושבים נגד התכנית, חלקן הארי בנושא התכנון התחבורתי״.
לדברי בית המשפט, ״עינינו הרואות, הוועדה המחוזית אישרה את התכנית הכוללנית תוך שנמנעה מלהכריע בשאלות תחבורתיות נוקבות, ואגב התעלמות מעמדותיה הברורות של הוועדה המקומית, אשר אמונה לבצע וליישם התכנית. הרושם הוא כי הוועדה המחוזית דחקה את הקץ עת העבירה הכרעות כבדות משקל לשלב התכנון המפורט, מבלי להידרש להן ותוך השארתן בידי הועדה המקומית, במסגרת סמכויותיה לאשר תכניות מפורטות ולתת היתרי בניה״.
בית המשפט העלה תהיה האם הפתרונות המוצעים על ידי הוועדה המחוזית, כגון הסבת כלי רכב פרטיים לאופניים או להליכה ברגל, הם פתרונות הנותנים מענה לצפיפות התחבורתית הצפויה. כמו כן מציין בית המשפט כי ״הפתרונות הנוספים מעלים אף הם קשיים ומעוררים ספק ביחס לאפשרויות יישומם – הוספת קווים למתע״ן, תוספת של תחנות רכבת וכד׳ – פתרונות יפים וראויים, אולם אין הם מצויים בשליטת הרשות המקומית. מי יתקע כף לידי הוועדה המקומית כי פתרונות אלו יתוקצבו וייושמו והאם ניתן לנבא אימתי?״.
״התכנית נעדרת בחינה עמוקה ויסודית של הסוגיות התחבורתיות״, מציין בית המשפט, ״נמנעת מ׳מבט על׳ עליהן ועל ההשלכות הנגזרות מהן על אזור השרון. בשל מורכבותן והשלכותיהן, ראויות סוגיות אלו, לרבות מבחן השלביות, לבחינה נוספת באמצעות המועצה הארצית״.
בית המשפט אף התייחס להשלכות הציבוריות הרחבות יותר של הנושא התחבורתי, וקבע כי "אין מדובר בסוגיה מקומית, אלא בסוגיה עקרונית – ציבורית הנוגע לכלל הנוסעים בכבישי המרכז והשרון. מטבע הדברים, לצפיפות האוכלוסייה בהוד השרון הלשכה ישירה על חיבורי העיר לעורקי תחבורה ארציים".
בית המשפט הוסיף וקבע כי לעניין התחבורתי "השלכה גם על כלל תכניות המתאר הכוללניות, אשר הפכו 'להיט' בעת הזו. ראוי שרשויות התכנון המחוזיות והארציות יתנו דעתן על תכניות כוללניות המתמרצות בנייה רבת ממדים אגב דחיית המענה התחבורתי לשלב התכנון המפורט".