הודעת הואטסאפ מהדייר בדירת השותפים הייתה לאקונית: "נפל החשמל בדירה." משפט שכל בעל דירה מכיר ומבשר רעות לארנק.. התחלנו בגישה הרגועה, טלפונית: "תוריד את כל המתגים בבית, תרים את הפקק הראשי ותתחיל להפעיל את המתגים אחד אחד." התברר שהדוד החשמלי הוא האשם, לא נעים אבל לא נורא. לפחות לא דבר שמחייב הזמנת חשמלאי באמצע הלילה. "רק גוף חימום," אמרתי לעצמי, "זה יעלה כמה מאות שקלים, לא נורא."

טכנאי הדודים הגיע, וביקש לעלות לבקר את הדוד, על גג הבית המשותף. אח, הגג. המקום הקסום שבו מאות שקלים הופכים לאלפי שקלים.

התמונה ששלח לי היתה שווה אלף מילים או במקרה שלי – שלושת אלפים שקלים. קולטים חלודים, נזילות, וכמובן דוד שנראה כאילו הוא מתכנן לפרוש לגמלאות בקרוב. "צריך להחליף את דוד החימום, הדוד עצמו תקין, אבל חייבים להחליף את הקולטים," הוא אמר בקול שמנסה להישמע מצטער, אבל נדמה לי ששמעתי את קול ה"צ'ה-צ'ינג" של הקופה הרושמת מאחורי המילים שלו.

וזו בדיוק הנקודה שבה נזכר שוב בכלל הבלתי כתוב של עולם הנדל"ן: כל תיקון מתחיל במחיר X ומסתיים במחיר 3X. זה חוק טבע, כמו כוח המשיכה או העובדה שתמיד יש פקק בכביש כשאתה ממהר.

האמת היא שכשדייר מתקשר בערב עם בעיית חשמל, זה לרוב לא "סתם" בעיית חשמל. זה תמיד מבוא למסע הרפתקאות פיננסי שלא תכננת. כמו שאומרים – "אין ארוחות חינם", ובעולם הנדל"ן – "אין תיקונים פשוטים".

לא להכנס לפניקה

מה מוסר ההשכל? אין באמת כזה, חוץ מהעובדה שצריך לדעת מראש שאחזקת דירה, בודאי דירה לא חדשה, דורשת כמה אלפי שקלים בשנה, לפעמים יש שנים ממוזלות, שבהן אין כמעט תיקונים, אבל בשנה אחרת, פתאום תידרשו לסכום של 5 ספרות. אם מודעים לכך מראש ואולי אפילו שומרים קרן תיקונים קטנה בצד, אין בעיה.

אם נקח לדוגמה, דירה המושכרת ב-6,000 שקלים לחודש, כלומר 72,000 לשנה, ויש לכם תיקונים בעלות של כ-4,000 שקלים לשנה בממוצע, הרי שההכנסה היא 68,000 שקל, כלומר, 5,670 שקל לחודש. הדרך הפשוטה ביותר, היא לשים בצד, אולי בקרן כספית קבועה, בכל חודש, 350 שקלים או סכום אחרת שתחליטו, מתוך שכר הדירה, וכך יהיה גם מהיכן למשוך את התשלומים לתיקונים.

אם לא, אז בכל פעם שתיראו שיחה או הודעה נכנסת מהדייר, תקבלו עוד כמה שערות לבנות.