רוני בריק, נשיא התאחדות בוני הארץ אמר לשר כי יש היום שינוי בשיח הציבורי שכולנו צריכים לקחת בחשבון. תושבי ישראל יוצאים לרחובות במחאת תשתיות. יש התארגנויות של אלפי תושבים מעשרות ערים בארץ שמתנגדים להמשך הבנייה ללא יצירת התשתיות התחבורתיות המתאימות.
אנשים לא מסתפקים בדיור מוזל, ובצדק , הם רוצים כבישים, מחלפים בתי ספר וגני ילדים. הם משלמים את כל מה שיש להם ומה שאין להם על דירה חדשה והם דורשים גם איכות חיים, הם לא רוצים לעמוד בפקק במשך שעות.
המחאה הזו הולכת וצוברת תאוצה, לאחרונה אנחנו רואים ראשי רשויות עוצרים פרויקטים של מחיר למשתכן שכבר נכנסו להגרלות ומאיימים שלא יתנו היתרי בניה עד שלא יסללו כבישי גישה לפרויקטים
בנושא זה ציין שר התחבורה ישראל כץ כי אני יכול להרגיע ולומר כי בכל מקום שתוכננו ותוקצבו תשתיות לשכונות חדשות הן תהייה מוכנות לפני המגורים. במקומות שבנו ללא קשר לתקצוב אנחנו נעשה את התשתיות תוך כדי תנועה אם תכננו את חריש כעיר חרדית בלי רכב פרטי ולא השקיעו בתקצוב תשתיות מתאימות לעיר שקמה היום אנחנו נכין את התשתיות תוך כדי תנועה.
רוני בריק ובכירי ההתאחדות הציגו את החסמים איתם מתמודדים קבלני התשתיות והבניה החוזית ושגורמים לעיכובים בהקמת הפרויקטים.
בריק ציין כי היום הקבלנים מתמודדים עם תכנון לקוי, מכרזים לא הגיוניים, זוכה במחיר הנמוך ביותר שבו ברור שלא יהיה רווח, ושכל שינוי קל בו יביא להפסד, חוזה עצמאי של כל מזמין עבודה במקום חוזה אחיד וברור, מכרז בלי טיפת אחריות של מזמין העבודה, רשויות שלא מדברות אחת עם השנייה ויוצרות כאוס – שמחסל את הקבלן מחסור במנגנונים של ישוב סכסוכים ועוד ועוד. עשרות חברות בעלות וותק וניסיון של עשרות שנים נמצאות במצב של סימן שאלה
זה מצב בלתי נתפס כלכלית, ובמיוחד הוא לא הגיוני כי אלה שנים שבהן המדינה משקיעה הון עתק בבנייה ציבורית ותשתיות. אנחנו מדברים על מאות מיליארדי שקלים שהמטרה של כולנו היא שהם ינוהלו בצורה נכונה.
ניהול נכון יתאפשר כאשר התכנון של הפרויקטים יהיה מיטבי, וימנע ככל האפשר שינויים בפרויקט בזמן הביצוע, אני מדבר על כך שהקבלים יבחרו גם על פי מדדי איכות ולא רק על פי המחיר הזול ביותר על מנת שלא יאלצו לחסוך על חשבון איכות הביצוע רק בשביל לשרוד, אני מדבר שאם יש סכסוך במהלך הביצוע הוא ייפתר במסגרת מנגנון לישוב סכסוכים ולא ישלח את הצדדים להתדיינות של שנים בבתי המשפט בזמן שהנהג הישראלי ממתין בפקק.
אשר גרין סגן נשיא התאחדות בוני הארץ ויו”ר אגף בנייה חוזית הזהיר מפני הסכמי הגג. לדבריו, “ממשלת ישראל מעבירה ותעביר בשנים הבאות עשרות מיליארדי שקלים לרשויות המקומיות במסגרת הסכמי הגג לטובת קידום של פרויקטים של פיתוח, תשתיות ומבני ציבור. כלומר יצאו מכרזים רבים לכבישים עירוניים שלא במסגרת החברות של משרד התחבורה
עד היום נוהלו מרבית מכרזי הפיתוח והתשתיות על ידי משרד השיכון ורמ”י עם חוזה אחיד ומוכר ותנאי תשלום סבירים. המכרזים לא היו חפים מבעיות אבל אותן בעיות הן כאין וכאפס למה שאנחנו צופים שיהיה כאשר אותם מיליארדים יעברו לניהול הרשויות המקומיות.
מרבית הרשויות המקומיות והחברות כלכליות אינן יודעות כיצד לנהל את התקציבים העצומים האלו ואת ההתקשרויות עם הקבלנים.
הרשויות אינן כפופות לחוק חובת מכרזים, חוק מוסר התשלומים מאפשר להם לשלם עבודות בשוטף+ 150 ולכן המכרזים שהם מפרסמים הם מכרזים רעים ומפלים, הכוללים תנאי סף לא הוגנים, מקדשים את ההצעות הזולות ביותר וקובעים חלוקת סיכונים לא הוגנת”.
צביקה חודרלנד, סגן נשיא ויו”ר אגף התשתיות בהתאחדות ציין כי “יש ליצור מנגנון לפתרון סכסוכים בהתקשרות בין קבלן למזמין העבודה. המנגנון קיים בכל העולם המערבי והוא מבוסס על מינוי מומחה אשר תפקידו ללוות את העבודה ולפתור מחלוקות המתעוררות במהלך הפרויקט. השיטה חוסכת הן כסף וחשוב מכך בזמן. עברו הזמנים שקבלנים היו מרוויחים מחריגות. היום הפרויקט האידיאלי הוא פרויקט שתוכנן נכון ומדויק והביצוע הוא לפי לוח זמנים”.
זה לא סוד שהמפרה הגדולה של מוסר התשלומים היא המדינה עצמה
יעקב בלינשטיין משנה למנכ”ל משרד התחבורה, ציין בכנס כי “שנת 2017 תהיה שנת שיא בהשקעה בתשתיות: ” במידה והיום ועדת הכספים תתכנס ותאשר את ההפניות התקציביות האחרונות הרי שבסוף שנת 2017 נבצע שיא של 12.5 מיליארד שקלים במזומן , מיליארד וחצי שקלים יותר משנה שעברה. מדובר בקפיצת מדרגה בהשוואה לשנים קודמות ובכוונתנו לשמור על מגמה זו”
בלינשטיין התייחס לחסמים איתם מתמודדים הקבלנים וציין כי “בנושא בעיית מוסר התשלומים, משרד התחבורה הכניס מדד נוסף לבחינת התאגידים של המשרד בסוגיית מוסר התשלומים, “זה לא סוד שהמפרה הגדולה של מוסר התשלומים היא המדינה עצמה וזה יהיה אחד המדדים שנבחן את החברות שלנו”.
בנושא הטענה על בחירת ההצעות הזולות ביותר, ציין בלינשטיין כי “אנחנו יחד עם התאחדות בוני הארץ מקדמים מערכת מדדים של איכות הביצוע של הקבלנים באמצעותם יבחרו הקבלנים ולא רק בהתאם להצעה הזולה. מבחינתי הקבלנים הם החוליה החשובה ביותר בכל המשימה של ביצוע תשתיות אני מתכוון לפתוח שולחן פתוח עם הקבלנים שבשנת 2018 יכנס לתוכנית העבודה שלנו ובמסגרתו יערכו פאנלים עם הקבלנים עצמם על מנת לראות כיצד אנחנו יכולים ליעל את הפעילות המשותפת בענף”.
הילה חדד סגנית לסמנכ”ל תשתיות משרד התחבורה ציינה בכנס כי אחד הגורמים המעכבים בפרוייקטי תשתיות הינו חוסר תאום תשתיות בין בגופים השונים. התשתית במדינה הולכת ומצטופפת בכל מטר עוברים קווי תקשורת, גז, מים ועוד…. התאום בין כל הגופים הוא מפרך וכרוך בבירוקרטיה סבוכה ואם לא נפתור את הבעיה הזו הפרויקטים הגדולים לא יבוצעו. הדבר הכי בולט הוא חוסר אמון מוחלט בין הגופים לכן כיום עובדים במשרד התחבורה על בנייה אמון בין הגופים השונים, ביסוס יחסי עבודה מסודרים והסדרה ארוכת טווח של הנושא. כיום המצב הוא שכולם סובלים מזה ולכן כולם ירצו לשתף פעולה.
שיתוף הפעולה יעשה בין משרד התחבורה, מרכז מיפוי ישראל, משרד האנרגיה, רשות החברות ומשרד האוצר שנרתם לנושא מתוך הבנה שהעלות של שיפור תאום התשתיות הכרחית ביחס לעלויות של עיכוב ביצוע של פרויקטים בעתיד. בנושא מנגנון לפתרון סכסוכים ציינה חדד כי הם כיום לומדים מה קורה בעולם ופתוחים לאמץ מנגנון לפתרון סכסוכים שיופעל במהלך הפרויקט”.
מנכ”ל חברת נתיבי איילון, איתמר בן מאיר: “נתיבי איילון יצאה לדרך חדשה, עם הפיכתה בשנה האחרונה לחברה ממשלתית אשר פועלת בכל רחבי הארץ.
משרד התחבורה הפקיד בידינו מגה פרויקטים לאומיים בהיקף כולל של למעלה מעשרה מיליארד שקלים, דוגמת “מהיר לעיר”, “הנתיבים המהירים” ו-“אופני דן”, זאת לצד קבלת תחומי אחריות מהותיים, דוגמת ניהול מרכז הניסויים הארצי לתחבורה חכמה, ובניית תכנית אב לתחבורה למטרופולינים. עם כניסתי לתפקיד לפני כשלושה חודשים, פגשתי צוות מקצועי מסור ועתיר ניסיון, ואני עסוק בתגבורו והתאמת מבנה החברה לאתגרים האדירים העומדים בפניה בשנים הקרובות.
אני מאמין ששינויים אלו יובילו למימוש מהיר, איכותי ומוצלח של תוכניות משרד התחבורה, וכך ישפרו משמעותית את איכות החיים של כולנו”.