עיריית ירושלים מציעה תפיסת נדל”ן חדשנית למגורים: פתרון ה- Co-Living, שבמסגרתו מתחם המגורים כולל שטחים משותפים, על חשבון יחידות הדיור, שתהיה בשטח 25 מ”ר בלבד, מה שמאפשר גם הוזלה. הודעה לעיתונות
ככר ספרא בירושלים תהפוך למתחם מגורים זמני במסגרתו תוצב דירה מרוהטת ומאובזרת בת 25 מ”ר. ב- 30 ליולי תקים עיריית ירושלים דירה לדוגמא במיקום מרכזי והומה אדם בירושלים, כיכר ספרא. גודלה של הדירה לדוגמא הינו 25 מ”ר בלבד והיא תדמה דירה בפרויקט עתידי מסוג Co-Living. הדירה כולה תרוהט על טהרת הריהוט הפונקציונאלי של חברת איקאה, שה-דנ”א שלה מתאים לפרויקט מסוג זה והיא מתמחה בניצול חללים קטנים ופתרונות אחסון.
הקמת הדירה בכיכר ספרא הינה חלק ממהלך של עיריית ירושלים אשר שם פוקוס על נושא הדיור לצעירים ו’לא משפחות’. במטרה להעלות את הנושא לסדר היום הציבורי, תקיים עיריית ירושלים כנס מקצועי בנושא Co-living בהשתתפות מיטב המומחים בתחום הנדל”ן הפרטי המסחרי, ענף הקבלנות, אדריכלים ומומחי כלכלה שיתופית ועוד ב- 30/7/2018 בירושלים ובמסגרתו יתקיים דיון פתוח בסוגיות הבוערות, יתכנסו פורומים לחשיבה ולגיבוש צעדים אופרטיביים, וכיצד ניתן לשלב מבני קהילה ומסחר ב- Co living .
המיזם בסיוע משרד הבינוי והשיכון, הרשות לפיתוח ירושלים וחברת מוריה.
ניר ברקת, ראש העיר ירושלים: “ירושלים פורצת דרך בארץ עם צורת מגורים חדשה ושיתופית מחוץ לקופסה, תרתי משמע. מעבר לפתרונות הפרקטיים והעיצוביים המיוחדים למגורים שמתמודדים עם יוקר הנדל”ן, הCo-living יוצר באמצעות המבנה שלו קהילה חמה ותוססת, ואין עיר מתאימה יותר מירושלים ליישום מודליים חברתיים וקהילתיים. אין לי ספק שמציון תצא תורה והמודלים שנקים כאן יתרחבו לשאר הארץ.”
בעיריית ירושלים מסבירים כי שוק הדיור של ימינו נמצא בפיגור אחר השינויים באורח-החיים המודרני, ובפרט בערים גדולות. שינויים מואצים כגון: גיל הנישואין ההולך ועולה ועלייה במספר המשפחות היחידניות, מביאים לשינוי דרמטי במבנה המשפחה המודרנית, ובמבנה הקהילתי-חברתי.
שינוי זה באורח החיים המודרני מביא לייבוא והתאמה של מודל מהתפיסה השיתופית – קהילתית – משפחתית, אל מודלים עסקיים-צרכניים המתאימים לדור ההולך וגדל של ה-young professionals – הצעירים היצרנים, בודדים וזוגות, שמחפשים שירותי-דיור ושירותי-קהילה, יותר מאשר דירה ושותפות ארוכת-טווח.
בירושלים כמו בישראל כולה, בעיה זו מורגשת ביתר שאת, לאור מספר תהליכים המתרחשים בשטח – גיל הנישואים הממוצע עולה ולכן הצעירים חיים יותר שנים בגפם. מתוך 54 אלף, סטודנטים וצעירים בירושלים 44 אלף חיים לבד או עם שותפים. מנתונים שעלו מסקר צעירים שנערך בשנת 2017 בעיר ירושלים, עולה כי ירושלמי בגילאי 24-37 מחליף דירה בממוצע אחת בשנה ומעדיף להתגורר בסמיכות לאנשים ‘כמוהו’.
על רקע זה, עיריית ירושלים ביוזמת צוות החדשנות של העיר, החליט לעשות לטרנד ה- Co-Living עלייה לישראל.
אייל חיימובסקי – מנכל הרשות לפיתוח ירושלים: “אנחנו מעוניינים להציע לתושבי ירושלים צורת חיים חדשנית ומרעננת, במקביל למענה שהיא נותנת למשבר הדיור בעיר. המטרה היא לשנות את הדרך שבה אנשים בוחרים לחיות, עם פתרונות שמאפשרים לתושבי ירושלים הצעירים, שמהווים את עורקי החיים של הכלכלה הישראלית, לחיות לפי הצרכים שלהם תוך מפגש עם אנשים אחרים. אנו מאמינים כי הוספת דיור להשכרה מנוהל בעיר יהווה מוקד משיכה עבור צעירים לעיר”.
90% מהזמן מנצלים רק 40% מהשטח
תופעת ה-Co-Living הינה מגמה מתפתחת בעולם, מגורים משותפים בערים גדולות החלו להתפתח במודל קהילתי של Co-Housing במדינות סקנדינביה מאז שנות השבעים והשמונים. במודל זה, קבוצות של תושבים חברו לקנות ולנהל יחדיו נדל”ן בעל מאפיינים שיתופיים וקהילתיים.
ברחבי העולם אימצו את המודל וקיימים עשרות פרויקטים מוצלחים של Co-Living : Carmel Place (Ollie) במנהטן ניו יורק, Old Oak לונדון – 5 בניינים, בברוקלין, בוושינגטון ופיטסבורג.
Co-Living מגדיר מחדש את המגורים כמוצר צריכה, או חווית שירות – מודל זה נשען על התובנה ש-90 אחוז מהזמן אנשים משתמשים רק ב – 40 אחוז משטח הדירה שלהם.
ה- Co-Living מתאפשר באמצעות צמצום המרחב הפרטי ובניית מרחבים משותפים במקומו.
הערך לשוכר
באופן פרקטי, מדובר ביצירת מגורים משותפים בשכירות בלבד, המופעלים על-ידי חברת ניהול היוצרת מעטפת מלאה לדייר ואחראית על: התפעול הלוגיסטי של בנין המגורים, בחירת וניהול הדיירים, מתן שירותי דיור כוללים וליצירת חוויה ושירותי-קהילה.
הדייר זוכה לחוויה קהילתית, אך אינו שותף אקטיבי בבעלות או בהקמה של הקהילה והמגורים, כפי שהיה מקובל בקהילות-החיים הוותיקות. המגורים המשותפים-קהילתיים הפכו למוצר-שוק חדש, לחוויית מגורים משתלמת לשוכרים הצעירים, וכדאית-כלכלית ליזמים.
על פי התכנון הרעיוני של עיריית ירושלים, ייבנו כ- 1000 מ”ר חללים משותפים. סך החללים המשותפים מהווים כ- 10 אחוז משטחי הפרויקט , זאת בדומה למקובל בפרויקטים דומים בעולם.
הדיירים ייהנו מחדר כביסה שישמש גם כלאונג’ מאובזר בספות, סלון גדול משותף שיכלול פינות ישיבה ואזור אכילה, חלל שישמש כמועדון דיירים ובו יוכלו לקיים אירועים קטנים וכן, יהיה ניתן להקרין בו סרטים. הדירות עצמן יאובזרו בריהוט מלא: מיטה, ספה ועוד, ובנוסף, ייכלל בהם מיכשור חשמלי : מקרר, טלוויזיה וכיוצ’ב.
הדייר ישלם דמי שימוש חודשיים שבהם מגולמים מספר מרכיבים : שכר דירה, תשלום על האירועים השונים בבניין, תשלומים שקשורים באופן ישיר לדירה המגורים, כגון הוצאות צריכה (חשמל, גז, מים וארנונה), תקשורת (אינטרנט וכבלים), ניקיון בדירה (אחת לשבועיים), ותשלומי אחזקה לחברת הניהול.