שמרון התייחס להסכמי הגג ואמר כי "שיווקנו 8,000 דירות במודיעין ו-5,000 בראשון לציון. בלי הסכמי הגג זה לא היה קורה. אנחנו עושים הסכמי גג גם בפריפריה, אבל שם קצב השיווק נמוך. בראש העין שווקו 8,500 יח"ד מתוך פוטנציאל של 15,400 יח"ד, אבל כרגע יש האטה בשיווקים בגלל התארגנויות התושבים. יש עכשיו התארגנויות בכל הארץ. התושבים מתנגדים לבנייה בגלל בעיות תשתית ותחבורה, אבל אם אף אחד לא רוצה שייבנו לידו אז איפה נבנה?".

בישראל לוקח המון שנים לבנות ושומרון ציין כי "מיום הזכייה במכרז שלבי הפיתוח הבנייה לוקחים בין 3 ל-5 שנים גם קבלנים כמו גינדי ששיווקו ברעש גדול את פרויקט שרונה לקח להם לפחות חמש שנים לבנות, אז למה באים אלינו בטענה?. על מנת לזרז את הבנייה החמרנו בנושא לוחות הזמנים, וקבלן שזוכה במכרז חייב לסיים את הבנייה בלוחות זמנים סדורים".

חיים פייגלין: "הספירה של רמ"י רחוקה מהמציאות"

רשות מקרקעי ישראל סופרת את יח"ד הכלולות בהסכמי הגג עם הרשויות המקומיות כ"היצע דירות" או גידול בהיצע. לצערנו, הדבר רחוק מן המציאות", אמר חיים פייגלין, מבעלי קבוצת צמח המרמן וסגן נשיא התאחדות בוני הארץ בכנס עיר הנדל"ן של מרכז הבנייה הישראלי.

לדברי פייגלין, "רק כ-50% מהסכמים אלו יתממשו וגם זאת לאורך 10 שנים לפחות. זאת כתוצאה משלל חסמים ברמה התכנונית והיישומית של ענף התכנון והבניה בכל מקום בעולם ובישראל בפרט. הסכמי הגג תורמים בפועל לכ-20 אלף דירות לשנה והפוטנציאל שלהם קרוב למיצוי מוחלט. עדיין אין בכך מענה לביקושים של 60 אלף דירות לשנה ומעלה".

"גם הבניה הפרטית על קרקעות פרטיות נמצאת בנסיגה משמעותית בגלל חסמי תכנון ומיסוי והתייקרות משמעותית של הקרקע הפרטית", אמר פייגלין והוסיף כי "סך התחלות הבניה נמצא בירידה משמעותית, כפי שהדבר מתבטא בנתונים המתפרסמים על ידי הלמ״ס".

פייגלין מתח ביקורת נוספת על מדיניות הממשלה בנושא הנתונים ואמר כי "ממשלת ישראל השתיקה כל מקור מידע אחר המפרסם נתונים סטטיסטיים על ענף הבניה והמגורים ונותרה רק הלמ״ס כמקור לגיטימי יחיד לנתונים אשר מוטב וגורמי השוק השונים לרבות הממשלה והשלטון המקומי – יתנו בו את אמונם. אחרת כל השוק יגלוש לכאוס בהעדר נתונים".

"דרושה רפורמה אמיתית ויסודית הכוללת הפשרה מסיבית של קרקע חקלאית בהיקף של כ-300 אלף דונם (המהווים כ-1.5% בלבד מהקרקע הפתוחה בישראל) לטובת מרקמים עירוניים חדשים, צפופים ואיכותיים, אשר יתנו את המענה העיקרי לגידול במשקי הבית בדור הקרוב בישראל. לצד זה ניתן יהיה לקיים גם את ההתחדשות העירונית בערים הקיימות כמוצר משלים למרקמים החדשים. התחדשות עירונית ובניה במרקמים העירוניים הקיימים בלבד – לא תיתן את המענה לביקושים הגואים לדיור בישראל".