זינוק בבנייה לשטחי מסחר בשלושת הרבעונים הראשונים של 2022 – כך עולה מניתוח נתוני הלמ"ס שבוצע בעל ידי אלדר שיווק . בתקופה זו החלו להיבנות כ-450 אלף מ"ר למסחר (קצב שנתי של 600 אלף מ"ר), זינוק בקצב לעומת 434 אלף מ"ר למסחר שהחלו להיבנות בשנת 2021 כולה ולעומת ממוצע שנתי של 485 אלף מ"ר לשנה בעשור האחרון.

בהתפלגות התחלות הבנייה לפי ייעוד, עולה כי הבנייה למסחר היוותה 3% מכלל התחלות הבנייה ב-2022, שיעור דומה לזה של השנה שעברה; פלח המגורים תפס 73% מהסך הכללי – כ-9.5 מיליון מ"ר למגורים החלו להיבנות בתקופה הנבדקת; אחרי המגורים החלו להיבנות 980 אלף מ"ר במבני תעשייה ואחסנה (7.6%); משרדים עם 969 אלף מ"ר (7.5%); מבני חינוך עם 471 אלף מ"ר (3.6%); בנייני ציבור עם 199 אלף מ"ר (1.5%); ואחריהם מבנים לתחבורה ותקשורת, חקלאות ובריאות.

לדברי רוני כהן, מנכ"ל אלדר שיווק, "חלק מהזינוק מקורו בעליה משמעותית בתכנון פרויקטים של שימושים מעורבים ובעיקר פרויקטי מגורים הכוללים קומת מסחר אחת – זו מגמה שאנחנו רואים אותה יותר ויותר בשנים האחרונות. אנחנו רואים את זה הרבה מאוד בפרויקטי התחדשות עירונית במרכזי הערים אבל לא רק. מדובר במגמה שבסופו של דבר כולם מרוצים ממנה אם היא מנוהלת נכון. הרשויות המקומיות מעודדות זאת משיקולי ארנונה. הדיירים מרוצים מכיוון שהם יכולים לקבל שירותים חיונים בקרבת הבית והיזמים מרוצים מכיוון שלרוב הם משכירים את שטחי המסחר כנכס מניב".

יוני ישראלי, סמנכ"ל ומנהל חטיבת הנכסים המניבים בקרסו נדל"ן, מסביר כי 44% מכלל שטחי המסחר בישראל מצויים במרכזי המסחר (שכונתיים וקניונים גדולים) וכ-56% בשטחי מסחר ברחובות הערים. "סך שטחי המסחר השכונתיים בישראל הינו כ-700 אלף מ"ר ברוטו, הפרושים ב-214 מרכזים שכונתיים קיימים אני סבור שהעתיד וההווה בשוק המסחר הם המרכזים המסחריים השכונתיים, בהם היתה יציבות גם בתקופת קורונה וגם אחריה. זאת, בעוד שהקניונים הגדולים הם יותר מוטי שינויים כלכליים ולהם אני לא צופה טובות – יש להם מקדם סיכון מאוד גדול" לדבריו".

מנתוני הלמ"ס עולה, כי היישובים המובילים בהתחלות הבנייה למסחר בשלושת הרבעונים הראשונים הם רעננה עם 72.5 אלף מ"ר שהחלו להיבנות, ת"א עם 59 אלף מ"ר, אשדוד עם 48 אלף מ"ר, מודיעין עם 36 אלף מ"ר, נתניה עם 27 אלף מ"ר, גדרה עם 20 אלף, יבנה עם 19 אלף, חיפה עם 18.5 אלף, פתח תקווה עם 17.5 אלף ושוהם עם 12 אלף מ"ר.

ב-2021 הערים המובילות בבנייה למסחר היו קריית גת שבה החלו להיבנות 40 אלף מ"ר בשנה זו, קריית מוצקין עם 32 אלף מ"ר, חולון עם 31 אלף מ"ר, כפר סבא עם 28 אלף מ"ר וראשון לציון עם 26 אלף מ"ר.

גם בפריפריה החלו להיבנות שטחי מסחר בתקופה הנבדקת – באופקים החלו להיבנות 7,500 מ"ר, בנהריה 6,000 מ"ר, בבאר שבע 5,600 מ"ר, בשדרות 5,100, בבית שמש 4,800, בטבריה 4,700, בכרמיאל כ-5,000 ועוד. בסך הכל ביישובים המוגדרים פריפריה גיאוגרפית החלו להיבנות כ-100 אלף מ"ר למסחר, לעומת כ-300 אלף מ"ר ביישובי המרכז (גדרה-חדרה).

לדברי זאב ג'וזף, הבעלים של קבוצת תצפית נדל"ן "בפריפריה האתגר הוא למשוך את הרשתות הגדולות לפתוח סניפים במרכזי המסחר. ביישובים פריפריאליים יש לרוב מרכז מסחרי אחד או שניים בלבד, ורשתות שיפתחו בהם סניפים ייהנו מקהל יעד נאמן יחסית מכורח הנסיבות, ומדמי שכירות נמוכים בהרבה ממרכז הארץ. למרות זאת, ישנו מיעוט של רשתות גדולות שמוכנות לפתוח סניפים באזורים אלה, ובפועל הן מעדיפות את הערים הגדולות במרכז. לפני כשנה רכשנו קניון ביישוב שלומי שבצפון, המרוחק רק דקות נסיעה מהיישובים באזור הכוללים כ-30 אלף תושבים, והוא נמצא כיום בתפוסה של 78%. אנו פועלים כדי למשוך רשתות מובילות על מנת ליצור תמהיל עסקים מגוון לטובת התושבים".