עיריית הרצליה דורגה זו השנה השנייה ברציפות במקום הראשון בדירוג היציבות הפיננסית של העיריות ( הדרוג נערך בקרב הערים הגדולות מעל 40,000 תושבים ) כך עולה מדרוג הרשויות שערכה חברת המידע העסקי CofaceBdi במסגרת דירוגBdiCode לשנת 2019.
דירוג היציבות פיננסית של העיריות והמועצות המקומיות והאזוריות בישראל מתבצע זו השנה 13 ברציפות והוא משקלל בתוכו מספר מרכיבים כגון ניהול נכון של תקציב, היכולת לגבות תשלומים שוטפים וחובות העבר מהתושבים ועסקים ועוד משתנים רבים.
במקום השני מדורגת, בדומה לדרוג אשתקד, עיריית רמת השרון, במקום השלישי מדורגת חולון לאחר שעלתה מהמקום החמישי אשתקד. במקום הרביעי מדורגת נס ציונה, שירדה מהמקום השלישי בדרוג בשנה שעברה. עיריית לוד מדורגת במקום החמישי לאחר שזינקה מהמקום השמיני בדרוג אשתקד. יצויין כי לוד היא העירייה היחידה בקרב 20 הרשויות המובילות שהדרוג הסוציואקונומי שלה עומד על 4.
ואכן הדרוג מצביע גם השנה על כך שדירוג סוציואקונומי (שמופק ע״י הלמ״ס) גבוה של תושבים בעיר לאו דווקא מעיד על היציבות הפיננסית שלה. יצוין שהדירוג הסוציו אקונומי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מבדיל בין האוכלוסיות חזקות לבין החלשות ובוחן בין היתר ההכנסה הממוצעת לנפש, רמת המינוע, אחוז זכאים לתעודת בגרות, אחוז הסטודנטים, אחוז דורשי עבודה, יחס תלות ואחוז ומקבלי גמלה להבטחת הכנסה.
בחמישייה השנייה, מדורגות בהתאמה ראשון לציון, ראש העין, פתח תקוה, רמת גן וכפר סבא שנכנסה השנה לעשירייה הראשונה לאחר שבשנה שעברה דורגה במקום ה – 12.
לדברי תהילה ינאי, מנכ״לית משותפת בחברת CofaceBdi, אנחנו רואים גם השנה שאין קשר מובהק בין הדרוג הסוציואקונומי של תושבי העיר לבין היציבות הפיננסית של עיר. היציבות הפיננסית הינה נגזרת גם של ניהול נכון ויעיל ולכן לראש העיר המכהן השפעה רבה על מיקומה בדירוג. בסוף השנה שעברה נערכו הבחירות לרשויות המקומיות ובערים רבות שבהן כיהן ראש עיר במשך תקופה ארוכה בוצעו חילופי שלטון. כך לדוגמא בנס ציונה שדורגה בשנים האחרונות בחמישייה הראשונה, התחלף ראש עיר אחרי כהונה של למעלה מ – 25 שנים, בחיפה התחלף ראש עיר אחרי כהונה של 15 שנה, הדרוג השנה עדיין מתבסס על הפעילות של ראשי העיר היוצאים, וביצועיהם של ראשי וראשות העיר החדשות יבואו לידי ביטוי רק בדירוגים של השנים הבאות.
עוד ניתן לראות ברשימה שונות גבוהה בדירוגים של ערי המטרופולין הגדולות בישראל. תל אביב מדורגת במקום ה-11 שיפור של שני מקומות לעומת שנה שעברה. ירושלים מדורגת במקום ה-29, הרעה של שני מקומות לעומת שנה קודמת. באר שבע שמרה על המקום ה-21 וחיפה ממשיכה את מגמת השיפור ומדורגת במקום ה- 24.
את הקפיצות הגדולות בדרוג ביצעו עיריית רחובות שעלתה 11 מדורגות מהמקום ה- 36 למקום ה- 25 ועיריית בת ים שעלתה מהמקום ה- 31 למקום ה- 22.
במודיעין מכבים רעות יחס הגבייה הגבוה ביותר
במסגרת דירוג היציבות הפיננסית פרסמה CofaceBdi גם את יחס גביה לסך הגביה, המדרג את היכולת של העיריות והמועצות המקומיות לגבות התשלומים שלהן מהתושבים. יחס הגביה משקף את יעילות הגביה של הרשות. הרשות היעילה ביותר בגביה היא מודיעין מכבי רעות ואחריה מדורגות באר שבע ובהתאמה רעננה, פתח תקוה, קריית מוצקין וכפר סבא. יצוין שיחס הגבייה הוא פונקציה לא רק של הרמה הסוציו-כלכלית של התושבים אלא גם של אזורי תעשיה ומחסר מפותחים.
כפר שמריהו וגן רוה הינן המועצות המקומיות היציבות בישראל
CofaceBdi מפרסמת במקביל גם את דרוג היציבות הפיננסית של המועצות המקומיות והאזוריות בישראל.
מהדירוג עולה כי המועצה המקומית היציבה ביותר בישראל היא המועצה המקומית כפר שמריהו, המונה 2400 תושבים. היא הדיחה את המועצה המקומית רמת נגב שצנחה למקום ה- 11. כפר שמריהו, המדורגת בדירוג סוציואקונומי הגבוה ביותר של 10, גם מחזיקה במקום השני ביחס גביה של המועצות המקומיות. במקום השני, לאחר 3 שנים במקום השלישי, נמצאת המועצה המקומית גן רווה, שמונה כ- 6000 תושבים ומדורגת בדירוג סוציואקונומי 8. במקום השלישי נמצאת המועצה המקומית עומר שבנגב, המחזיקה בדירוג סוציואקונומי של 9 (עלתה דירוג אחד לעומת השנה שעברה). במקום הרביעי נמצאת באר טוביה, שעלתה דירוג אחד משנה שעברה ובעלת דירוג סוציואקונומי של 7, ובה מתגוררים כ-22.6 אלף תושבים. את החמישייה הראשונה סוגרת המועצה המקומית להבים, המונה כ- 6700 תושבים ובעלת דירוג סוציואקונומי 9, זינקה 6 דירוגים, מהמקום ה- 11 למקום החמישי.
איך בוצע המחקר ?
המחקר של CofaceBdi בחן את כל אוכלוסיית העיריות והמועצות בישראל והתבסס על שימוש ב-3 מקורות מידע: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, דוחות כספיים של העיריות והמועצות (דוחות מבוקרים לסיכום נתוני שנת 2017) ומאגרי המידע של חברת CofaceBdi.
על מנת לבחון חוסן פיננסי נבחרו מספר מדדים פיננסים המשקפים את יכולתן של עיריות ומועצות לעמוד בהחזר חובות. כמו-כן, נבנה מדד של יעילות פעילות שמשקף את יעילות התנהלות של עירייה או מועצה. מטרת העבודה הייתה לאתר את המועצות והעיריות בעלות פרופיל של סיכון עסקי, חוסן פיננסי מוסר תשלומים ויעילות הטוב ביותר.
בדרוג נכללו רשויות בדרוג סוציו אקונומי הנע בין 4 ל- 10 (הכי טוב) הדירוג הסוציו אקונומי מבדיל בין האוכלוסיות חזקות לבין החלשות על פי נתוני הלמ"ס ובוחן בין היתר ההכנסה הממוצעת לנפש, רמת המינוע (סה"כ כלי רכב פרטים מחולק במספר התושבים), אחוז זכאים לתעודת בגרות, אחוז הסטודנטים, אחוז דורשי עבודה, יחס תלות ואחוז מקבלי גמלה להבטחת הכנסה. יצוין שדירוג היציבות הפיננסית לא תמיד קשור לדירוג הסוציואקונומי ויתכנו רשויות השייכות לאשכול נמוך אך דירוג היציבות שלהן יחסית גבוהה ולהיפך.