גם בכירי הענף מודים שענף הבנייה בישראל עדיין לא יישר קו עם תעשיות אחרות שעשו קפיצה למאה ה-21. כעת, נעשה ניסיון לקדם את הנושא בפרויקט המשותף לממשלה, להתאחדות בוני הארץ ולחממה טכנולוגית

בתחומים רבים בו, ענף הבנייה נמצא עמוק בשנות ה-70 של המאה הקודמת. התכנון שנעשה באמצעים ישנים, חוסר בכוח אדם ומינימום של מחשוב ואוטומציה, גורמים לאוסף ארוך של חסמים וכשלים שאפשר וצריך לתקן.

שותפות ייחודית בין ממשלת ישראל, התאחדות בוני הארץ, המייצגת את כלל הקבלנים בישראל וחממה טכנולוגית ישראלית מובילה, הולידה את תכנית החדשנות בתחום טכנולוגיות הבנייה, שבה פועלים יחד בפעם הראשונה השחקנים המשפיעים על הענף כדי לשפר ולייעל את הביצוע הבנייה באמצעות הטמעת טכנולוגיות משלב התכנון ועד להפעלת אתר הבנייה עצמו.

לפני כחצי שנה, נולדה שותפות ראשונה ייחודית זו של התאחדות בוני הארץ, משרד הבינוי והשיכון, משרד הכלכלה והתעשייה, המיזם הישראלי הממשלתי – “ישראל דיגיטלית” וחברת SOSA העולמית, שהינה בית חממה טכנולוגית מהבולטות בארץ, מתוך ההבנה של כל הצדדים כי ענף הבנייה בישראל ובעולם סובל לאורך שנים מפרודוקטיביות נמוכה, מחסור מתמיד בכוח אדם וליקויי תכנון ובטיחות רבים. כל הצדדים סברו עם הקמתה שעירוב טכנולוגיה באתרי בנייה ואימוץ אמצעים וכלים חדישים בחברות הבנייה, יכולים להוות פתרון ריאלי ומהיר לבעיות, כחלק מסל הפתרונות שמנסים להטמיע ולשנות בענף הבנייה בישראל וכך, מתוך דעה זו, נולדה תכנית החדשנות בתחום טכנולוגיות הבנייה.

לצאת מדימוי ה-LOW TECH

“אנו פועלים להעלאת המודעות בקרב קהילת ההייטק בישראל ובעולם, לחשיבות של שילוב טכנולוגיות מתקדמות בתעשיית הבנייה והפוטנציאל הכספי החבוי בתעשייה זו. עד היום, ענף הבנייה נחשב לתעשיית Low Tech, שהתנהלה מתחת לרדאר של קהילת ההייטק הענפה בישראל”, אומר חיים פייגלין, סגן נשיא התאחדות בוני הארץ ומבעלי חברות הבנייה צמח המרמן וסיוון ביצוע. פייגלין מספר: “נתונים שפורסמו בשנים האחרונות הראו כי התוצר לעובד בענף הבנייה נמוך באופן משמעותי מהתוצר במגזר העסקי, וכי הענף הוא אחד מענפי העסקים בהם הדיגיטציה היא מהנמוכות ביותר, בהשוואה לענפים אחרים במשק. לאור מגמת העיור (המעבר מהכפר לעיר) העולמית שחווה העולם כולו בעשורים האחרונים שמביא לזינוק בהיקפי הבנייה, פוגשים שוב ושוב ענף שדורך במקום לאורך עשורים אלה. שוויה של תעשיית הבנייה העולמית מוערך כיום בכ-10 טריליון דולר בשנה, ובישראל מהווה ענף זה כ-10% מהתמ”ג. למרות זאת, הטכנולוגיה והשימוש בדיגיטציה ורובוטיקה כמעט ולא קיים באתרי הבנייה. שיטות העבודה, לרבות תהליכי התכנון והביצוע, מיושנות ומסורבלות מאוד כך שהטמעת טכנולוגיות יכולה לקצר ולייעל”. הוא אף מציין כי היקפי הבנייה האדירים בעולם כולו הם קרקע לפוטנציאל ענק של חדשנות ופיתוח אמצעים טכנולוגיים שיטפלו במגרעות הללו של ענף הבנייה הגלובלי.

ממשלת ישראל סימנה כבר לפני מספר שנים את קידום הטכנולוגיה בתעשיות שונות בדגש על התעשיות המובילות את המשק. במסגרת זו פועל עודד דיסטל, שמנהל את תוכנית Israel New Tech ואקוסיסטם במשרד הכלכלה והתעשייה, נציגה בולטת של הממשלה בשיתוף הפעולה עם הקבלנים. לדבריו: “בכל משק כלכלי של כל מדינה, ענף הבנייה הוא קטר מרכזי שמניע את גלגלי הכלכלה ובונה, תרתי משמע, את הצמיחה של המשק לאורך הזמן. בניגוד לחשיבות העצומה של ענף הבנייה לכלכלה בעולם, לאורך שנים נותרה היכולת של הענף הזה בישראל ובעולם מאחור, בכל מה שקשור לקידמה טכנולוגית. לכן, אנו רואים בשותפות זו דרך ליצירת שינוי”. דיסטל מדגיש “המיזם החדש הוא הבסיס ל’עמק סיליקון’ שיאפשר לנו, הרגולטורים, הקבלנים, היצרנים והיזמים בענף הבנייה, לשפר דרמטית את שרשרת העבודה, לתכנן מהר יותר ומדויק יותר פרויקטים מסובכים, לאפשר לקבלנים לבצע בנייה מהירה בשילוב מערכות מתקדמות, לנהל פרויקטים קטנים וגדולים בצורה מיטבית וחסכונית יותר ולכוון יזמים וחברות צעירות ליצירת פתרונות מתקדמים לענף בארץ ובעולם”.

קידום באמצעות קהילה

מטרת תכנית החדשנות בתחום טכנולוגיות הבנייה, היא לשים דגש על פיתוח טכנולוגיות שונות שייעלו את תהליכי הבניה בשלבים שונים ויתנו מענה למצוקות הרבות הקיימות בענף. צחי פלאטו, מנהל התוכנית מסביר: “הרעיון הוא ליצור קהילה בה שותפים הרגולטורים, גורמי תכנון, ביצוע, תחזוקה וספקי טכנולוגיה ושתסייע להגדיל את כמות המיזמים והרעיונות, תוך כדי יצירת קשרים עסקיים ומקצועיים בין שולחן התכנון לאתר הבנייה”. לדבריו, “כבר כיום נמצאים בהליכי פיתוח במסגרת התוכנית שלנו, מערכת לניתוח פערים בין גרסאות שונות של תכנון וחוזה ההתקשרות המקורי, מנופים אוטונומיים, רחפנים המצלמים את האתר ומייצרים מיפוי מדויק וקבלת ניתוח מפורט של התקדמות הביצוע, תוכנות לניתוח ביג דאטה לשיפור וניהול תכנון עירוני, מערכות לניהול פעילות העבודה באתר הבנייה, מערכת לניהול הקשר בין יזמים לרוכשי דירות בעזרת טכנולוגיית בלוקצ׳יין, טכנולוגיית מציאות רבודה לבחינת התאמה וסטייה של ביצוע הבנייה מול התכנון – כשכל אלה משתמשות בטכנולוגיות כגון סנסורים, ניטור בזמן אמת, ניתוח ועיבוד תמונה ועוד”.

פלאטו מצביע אף הוא על הפוטנציאל בפיתוח כלי תכנון מתקדמים כפי שעולה ממה שכבר עובד בשטח: “טכנולוגיה שהיוותה פריצת דרך משמעותית, אשר עוררה לפני כמה שנים את תשומת הלב של כל הנוגעים בדבר, מיושמת כיום במספר הולך וגדל של חברות בנייה, הגיעה מעולם התכנון, והאיצה את המעבר משרטוטי נייר דו ממדיים לתכנון בתלת ממד. שמה הוא  BIM – BUILDING INFORMATION MODEL. טכנולוגיה זו שואפת להביא את רמת התכנון לכדי שלמות, להפחית את השינויים הבלתי צפויים במהלך הבנייה וכתוצאה מכך את העבודות החריגות, העיכובים בלו”ז, הוויכוחים עם הקבלן, העלויות הנוספות ועוד. במקביל קיים בתחום הזה עדיין אתגר משמעותי להנגשת הטכנולוגיה לכלל התעשייה וזו יכולה להיות הזדמנות אדירה לסטרטאפים הרוצים להיכנס לתחום”.

המהפכה מתחילה בניהול

בחצי המאה האחרונה אנו עדים לתופעה כמעט חסרת תקדים של ירידה מתמדת בפריון בענף הבנייה, מאז המהפכה התעשייתית באמצע המאה ה-18. ירידה זו בפריון מאפיינת את מדינות העולם המערבי וביניהם ארה”ב, בריטניה, גרמניה, קנדה וגם ישראל. ירידה זו בולטת עוד יותר לנוכח העלייה המטאורית בפריון של כל שאר ענפי התעסוקה במשק. משמע, פועל הבניין של ימינו מייצר כיום פחות מפועל הבניין של שנות השישים של המאה שעברה. ומייצר הרבה פחות ממקבילו בכל ענפי המשק האחרים.

תופעה זו יכולה להסביר כמה מבעיות ענף הבנייה שלהן אנו עדים כיום בישראל – משך בנייה ארוך, מחסור בידיים עובדות, בעיות בטיחות חמורות, עליית מחירים ועוד. אך גם ההיפך נכון, בעיות אלו מסבירות, כל אחת בתורן, את הירידה בשיעור הפריון. ניר ינושבסקי, סמנכ”ל חברת הבנייה ינושבסקי הנדסה ובנין מסביר: “פריון העבודה היא יחס התפוקה לתשומה בייצור. מדדי פריון בולטים בענף הבנייה הם, למשל, מדד היקף ביצוע הבנייה במטרים רובעים של ריצוף לשעה, או מדד היקף יציקת בטון על פני יום עבודה במ”ק. ב-50 השנים האחרונות הפריון בענף הבנייה בעולם ואצלנו יורד במהירות זה בולט עוד יותר כשמשווים אותו לענפי תעשיה אחרים. התוצאה היא: משך זמן בנייה ארוך, מחסור בידיים עובדות, בעיות בטיחות חמורות, עליית מחירים ועוד”.

פחות עובדי כפיים

ינושבסקי מרחיב: “המהפכה הטכנולוגית בענף הבנייה, שניצניה נראים כעת בארץ ובעולם, עתידה לשנות את פניו. ראשית, בולט בה ניסיון לפחית את מספר עובדי הכפיים, כפי שכבר קרא מזמן בקווי ייצור של ענפי תעשייה כמו ענף הרכב למשל, ולשפר יכולות עובדים שיובילו את העבודה בעתיד. הכלים הם: רובוטים, מדפסות תלת מימד, ייצור אלמנטים מוכנים במפעלים, בינה מלאכותית, כלים בלתי מאוישים, משקפי מציאות רבודה שמזהירים מסכנות, גאדג’טים המאפשרים לשפר שליטה בעבודה, מערכות לבישות, סנסורים ומצלמות חכמות על פני השטח המזהים תנועה למניעת טעויות ותאונות, מערכות ביג דאטה לשילוב התכנון של הפרויקט בתכניות נוספות רלוונטיות”. מגמה בולטת נוספת שעלייה מדבר ינושבסקי היא של פיתוח כלי ניהול מושכל. “מדובר במערכות שעד היום היו, במקרה הטוב, נתונות בידי חברות תוכנה ותיקות, ובמקרים הפחות טובים, נוהלו בעט ונייר. בעניין זה בולטת מגמת הפיתוח של תכנון בתלת מימד פרמטרי, הידועה בשם בניין ידע ממודל או BIM. בשל היעדר הטכנולוגיה, נהגנו עד כה לתכנן בנייה בתוכניות דו ממדיות. הכלים האלה יפחיתו את השינויים הבלתי צפויים במהלך הבנייה את העבודות החריגות, העיכובים בלו”ז, הוויכוחים עם הקבלן ועוד. בשורה התחתונה, אני גאה לומר שישראל מובילה את המהפכה הזו. יהיה פה מעניין”.