חברת היי פארקינג בע״מ מציעה פתרון חניה חדשני מבוסס פטנט – מתקן הממוקם על גג הבניין, המעלה ומוריד את הרכבים בעזרת זרוע טלסקופית אוטומטית, מענה כלכלי למצוקת חניה אמיתית 

כאשר מתקרבים לבניין הוא נראה כמו כל בניין אחר ברחוב, למעט העיצוב הייחודי שלו, בניין השייך לחברת גלוברנדס בע”מ. אין שום דבר שרומז על מתקן החניה המתקדם, שהחל לפעול בו ממש בימים אלה, המבוסס על פטנט של המהנדס שמעון שטירלר, הבעלים של חברה לתכנון קונסטרוקציה, מהוותיקות והמוכרות בארץ. למעשה, רק מי שמודע לקיומו של המתקן יודע מה קורה כאשר נכנסים מבעד לשער הברזל הנמצא בצד שמאל של הבניין. הרכב עולה על המשטח אותו הורידה זרוע טלסקופית מיוחדת, הממוקמת על גג הבניין, ומעלה את הרכב ללא הנהג לחניה הממוקמת על הגג. זאת, על פי פקודה שהתקבלה מכרטיס מגנטי שהועבר על ידי הנהג לאחר צאתו מהרכב.

מבוסס על התקנים הישראליים

הרעיון ליצור את המתקן עלה במוחו של שטירלר באמצעו של לילה אחד, כאשר הוא שאל את עצמו מה יכולה להיות הדרך לפתור את בעיית החנייה הכאובה בערים הגדולות והצפופות בישראל. תהליך הפיתוח של המתקן ארך כשנתיים, במהלכו רשם שטירלר פטנט על המתקן והקים בשיתוף עם מהנדס גיורא רובינשטיין מבעלי חברת הבניה  הוותיקה רובינשטיין  את חברת היי פארקינג . יצירת המתקן בפועל נעשתה בשיתוף פעולה עם חברת הור-טל הנדסה (1988) בע”מ, חברה הנדסית לתכנון מערכי שינוע והרמה מהגדולות בארץ. המתקן מתאים לגגות בניינים העשויים בטון שנבנו לפי התקן הישראלי.

“כל גג של בניין, שתוכנן לפי התקנים הישראליים ומתאים במידותיו, מסוגל לשאת את מערכת החניה הזו”, הוא מסביר. “כאשר אתה מפזר את המכוניות על הגג, המשקל שנוצר הוא 100 ק”ג למ”ר, כאשר הגגות תוכננו לשאת לפחות 150 ק”ג למ”ר. המתקן עצמו לא נשען ישירות על הגג אלא על מערך של פרופילי פלדה שמעבירים את העומס ישירות לעמודי הבניין. כך שלא נוצר עומס נוסף על הגג, ואין כל פגיעה באיטום של הגג או בניקוז המים”.

המערכת פועלת באופן אוטומטי, לאחר שהנהג יוצא מהרכב ועוזב את סביבת הרכב, הוא מעביר את הכרטיס המגנטי שברשותו בקורא הכרטיסים או משתמש באפליקציה הייעודית. אז מגיעה הזרוע הקולטת את המכונית ומעלה אותה אל הגג וממקמת את המכונית בחניה הפנויה. כאשר בעלי הרכב מבקשים את הרכב בחזרה הזרוע תוריד אותו תוך שתיים-שלוש דקות, כאשר החלק הקדמי של הרכב יהיה בכיוון הנסיעה (על הגג קיים שולחן לסיבוב המכונית).

מתקן זה כדאי מבחינה כלכלית בהשוואה לפתרונות אחרים. “יצירת חניות בפרויקטים של תמ”א 38 היא מהלך יקר, מאחר והעבודות ההנדסיות הנדרשות לקליטת המתקן יקרות ביותר. העלות במקרים אלו מגיעה לרבע מיליון שקלים לכל מכונית ויותר. המתקן שלנו עולה בין 100 ל-140 אלף ש”ח לכל מכונית (כולל את העבודות ההנדסיות הנדרשות), כאשר מספר המכוניות משפיע על המחיר הסופי” – ככל שמספר המכוניות עולה, העלות פר מכונית יורדת.

עלות האחזקה השוטפת זהה לעלות אחזקה של מעלית, כלומר מינימלית, ובמקרים בהם מתכננים להרחיב את הבניין, המתקן יכול לחסוך את תשלום כופר החניה לרשות המקומית.

הגגות בישראל לא פעם משמשים לדודי שמש, למנועי מזגנים ולמתקני מים. על כך אומר שטירלר כי אפשר בקלות למקם אותם בחלק אחד של הגג ואת המתקן בחלק השני – אין צורך בכל שטח הגג לטובת המתקן. “בפרויקט של חברת גלוברנדס מדובר בגג ששטחו 600 מ”ר, כאשר שני שליש מהשטח משמש את מתקן החניה, בו חונות 18 מכוניות”. השטח הנדרש לכל מכונית הוא 19-20 מ”ר, לעומת 35 מ”ר בחניונים תת קרקעיים קונבנציונליים.

אלמנט לא מנוצל

בתחילת הדרך חשב שטירלר להציע פתרון זה עבור פרויקטי תמ”א 38, אבל מאחר ובפרויקטים אלו מנצלים במרבית המקרים את הגג לטובת פנטהאוז, התקבלה ההחלטה לפנות לבניינים אחרים – בנייני משרדים, מבני ציבור, מרכזים מסחריים ומגורים, בהם קיימת מצוקת חניה. “לגובה הבניין אין השפעה למעט על משך הזמן בו המכונית עולה או יורדת”, הוא מסביר. המתקן מתאים לבניינים של 1-7 קומות.

חשוב לציין שמתקן זה קיבל את כל האישורים הדרושים של הרשות המקומית, וניתן להתקין אותה בכל יישוב. עיריית תל אביב אישרה את המתקן ואף הנפיקה היתר בניה עבורו. ״הגג הוא אלמנט לא מנוצל במרבית הבניינים בארץ, ואפשר להשתמש בו כדי לפתור את מצוקת החניה״.