חברת רוטשטיין תפצה חברה – בעלת קרקע בראשון לציון, בסכום של חצי מיליון שקל, במסגרת הסדר פשרה שהושג בבית המשפט. התשלום המוסכם מהווה כ-10% מסכום התביעה המקורית, שהוגשה נגד זרוע ההשקעות של חברת הנדל"ן 'רוטשטיין בניה', שעמדה על 4.8 מיליון שקלים. את חברת 'רוטשטיין' ייצג עו"ד עמנואל יוזוק ממשרד עורכי הדין יוזוק-מלכין.

התביעה הוגשה על ידי חברת בנייה שהוקמה רק לצורך הפרויקט ונקראה על שם הגוש חלקה בה הוקם. החברה רכשה את הקרקע בשכונת "חלום ראשון" בראשון לציון – והתקשרה עם חברת רוטשטיין בעסקת קומבינציה לבניית 3 בנייני דירות במקום.

איחור של עד שנתיים במסירת הדירות

על פי טענות בעלי הקרקע, חברת 'רוטשטיין', איחרה במסירת הדירות בבניין באופן משמעותי, כשהראשונות נמסרות כשנה לאחר המועד המוסכם, והאחרונות באיחור של שנתיים תמימות – וזאת הרבה מעבר ל-60 ימי האיחור שמאפשר חוק המכר.

לפי החוק, אם עוברים 60 ימים מהמועד החוזי ולא נמסרה הדירה, הרוכשים או בעלי הזכויות בקרקע זכאים לפיצוי בגובה 150% משכר דירה באזור, עבור כל חודש של איחור, החל מהיום הראשון. התובעת הציגה בכתב התביעה דרישה לפיצוי של כ-4.8 מיליון שקל בגין האיחור, וטענה להפרות נוספות של המפרט הטכני.

ממתי מתחילים לספור את האיחור

מנגד, חברת 'רוטשטיין', שיוצגה ע"י עו"ד עמנואל יוזוק, הבהירה כי על פי ההסכם הקיים, האיחור אמור להיספר רק לאחר קבלת כלל האישורים הנחוצים (לרבות היתר בנייה ו"צו התחלת עבודות").

לדברי עו"ד יוזוק, בהסכם נקבע כי אם היתר הבנייה לא יינתן בזמן, לתובעת שמורה הזכות לבטל את החוזה – אך היא בחרה שלא לממש זכות זו – למרות האיחור החריג במתן ההיתרים. לפיכך, לטענת חברת 'רוטשטיין', לא נוצרה עילה ממשית לפיצוי בגין התקופה שקדמה לקבלת ההיתר והאישורים, ובמהלך העבודות עצמן לא חרגה החברה מלוחות הזמנים שהוקצו לה.

לדברי עו"ד יוזוק, מדובר על עיכובים משמעותיים שפגעו בכלל ענף הבנייה בישראל, שהעיקרי בהם הייתה מגפת הקורונה, אשר פגעה משמעותית במנגנוני רישוי הבנייה במדינה, הקשתה על זמינות כוח אדם באתרי הבנייה, ועקבה משמעותית אספקת חומרי בנייה חיוניים.

לדברי עו"ד יוזוק, בהסכם בין הצדדים צוין גורמים שונים וביניהם "כוח עליון", עשויים לדחות את מועד המסירה הסופי, ללא חובה לפצות את בעלי הדירות על דחייה שכזו.

לגבי טענות החברה על שינויים בחנייה ובחימום הרצפתי בדירות, טען עו"ד יוזוק, שהשינויים בחניות נעשו לבקשת התובעת וכדי להימנע מהליכים תכנוניים יקרים יותר, בעוד החימום התת-רצפתי ניתן לבעלי דירות אחרים, על פי ההסכם, כרכיב שדרוג בתוספת תשלום.

הסכימו לקבל את הכרעת השופט

לאחר הגשת התביעה וכתב ההגנה, החלו דיונים בתביעה בביהמ"ש המחוזי בתל אביב. הצדדים קיבלו את הצעת השופט לקבל את הכרעתו בסכסוך לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט, אשר מאפשר לבית המשפט להכריע במחלוקת מבלי לנמק בפירוט, ובהתאם לפיצוי על פי טווח סכומים שהוסכם מראש בין הצדדים. מתווה זה מאפשר לשופט להחליט למעשה על סכום פיצוי בתוך גבולות ידועים, בלי לפרסם נימוקים מפורטים – במטרה לזרז את ההליך ולהגיע להסכמה שסוגרת את הסכסוך. הצדדים מצדם, מגדרים את הנזק והרווח שלהם מראש.

במסגרת הפשרה שנחתמה בפני כב' השופט יעקב שקד, חויבה חברת 'רוטשטיין' לשלם לתובעת 500 אלף שקל, ללא צו להוצאות המהווים כ-10% בלבד מסכום התביעה.

לדברי עו"ד עמנואל יוזוק "הליך הפשרה חסך את הסיכונים והעלויות הכרוכים בהמשך התדיינות, והביא לתוצאה הוגנת, תוך צמצום של 90% בפיצוי ביחס לגובה התביעה".

עו"ד עמנואל יוזוק ועו"ד רון מלכין ממשרד עורכי הדין יוזוק-מלכין ושות', מתחמים בעסקאות מקרקעין, התחדשות עירונית וייצוג חברות ובודדים בסוגיות משפטיות בתחום הנדל"ן.