פנטהאוז בחיפה המעניק מבט פנורמי על נופי הצפון הפך לקן משפחתי רך ורגוע, המכניס את נופי המפרץ האייקונים של חיפה אל תוך הדירה. האדריכליות רונה לוין ורות פקר, הצליחו בכישרון רב לייצר קשר קוהרנטי בין הנוף המפעים בחוץ לבין עיצוב הפנים, היוצר מרחב אינסופי של רוגע ושלווה | נויה גדז’הפנטהאוז החיפאי, ממנו נשקף נוף פנורמי על כל צפון הארץ, היה במקור דירה שבנה הקבלן לעצמו באחד ממגדלי העיר הצפונית. הפנטהאוז משתרע על פני 250 מ”ר המחולקים על פני שתי קומות. הקומה הראשונה משמשת בעיקר כאזור ציבורי וכוללת את הסלון, המטבח, חדר העבודה וחדר אירוח, ואילו הקומה השנייה כוללת שתי סוויטות שינה – של ההורים ושל הבת.
המשפחה אשר קנתה את הדירה מהקבלן, זוג הורים לילדה מתבגרת ושתי ילדות שעזבו את הקן לדרכן העצמאית, ביקשו להפוך את הפנטהאוז, לדירה אוורירית ומרווחת, תוך שמירה על אווירה חמימה וביתית. חשוב היה להם שעיצוב הדירה ישקף שיח תרבותי אינטליגנטי ויבטא את אישיותם, האוספים שלהם, ואורחות חייהם. לשם כך בחרה המשפחה במשרד האדריכלים של רונה לוין ורות פקר, מלוין-פקר אדריכלים.
האתגר הגדול ביותר בתכנון הדירה היה התמודדות עם גרם מדרגות מרכזי, מפותל ומאסיבי, אשר הוביל את באי הבית מקומת הכניסה אל קומת חדרי השינה. גרם המדרגות תפס חלק גדול מהחלל הציבורי וחסם את הנוף הפתוח. מיקום המדרגות המקורי במרכז החלל הציבורי צמצם את חוויית הנוף שמציע הפנטהאוז ואפשר מבט חלקי ומצומצם בלבד אל נופי הצפון הייחודיים.
לאדריכליות הפרויקט לא היה כל ספק שלמרות שמדובר במאמץ גדול ומורכב, חייבים להפנות משאבים לצורך העתקת גרם המדרגות באופן כזה שיאפשר תכנון אופטימלי של הדירה והנאה מקסימלית של הדיירים מהנוף, מכל מקום בדירה, וגם תוך כדי תנועה במרחב הביתי. בעזרת קונסטרוקטור הועתק מבנה המדרגות למיקום חדש בקצה החלל הציבורי, כך שלא יסתיר את הנוף ויאפשר מבט פתוח מכל מקום בדירה אל נופי המפרץ המרהיבים.
גרם המדרגות החדש נפתח לחלוטין לסלון, ללא קיר מפריד. כאשר קורות עץ אווריריות מהווה אלמנט דקורטיבי חוצץ ומגדיר לאזור הסלון. את אותה שקיפות ביקשו ליצור גם מחלונות הסלון הרחבים על כן בחרו בפרופילים מדוקקים של חברת ויטרוקסה המאפשרים שקיפות מקסימלית של חלונות הדירה וחושפים את הים התכול והאינסופי. ככלל, ההתייחסות לאלמנטים החוצצים הייתה כאל אלמנטים שתפקידם למסגר את הנוף, משל הייתה זו יצירת אמנות המוצגת לבאי מוזיאון.
העתקת המדרגות יצרה תחושת פתיחות ומרחב גדול, וגם אפשרה חדירה טובה יותר של האור הצפוני הרך והטבעי לכל חלקי הבית. הנוף נגלה אל באי הבית החל מרגע הכניסה לבית ודרך הסלון, המטבח והחדרים, וכן מלווה את העולים במדרגות גם בקומת סוויטות השינה. ספרייה שקופה ודקיקה המעידה על העושר התרבותי של בני הבית, מהווה אלמנט חוצץ להפרדה בין הסלון לבין אזור חדר העבודה, כך שגם מאזור זה ניתן לראות את הים.

אזור המטבח, המשמש כמרכז ההתרחשות של הבית וכמקום התכנסות עבור הדיירים ואורחיהם, גם הוא פתוח לחלל הציבורי. בעיצוב המטבח, כמו שאר חלקי הבית, נעשתה הקפדה שלא להשתמש באלמנטים אטומים. לכן המטבח שומר על ניקיון ויזואלי מקסימלי, כשהוא פתוח לחלל הציבורי. בינו לבין הסלון ניצב אי גדול המשמש את בני הבית ביומיום. ארונות ואביזרי המטבח משלבים בין נירוסטה, אלומיניום וגוונים לבנים נקיים. הארונות העליונים עשויים אלומיניום טבעי גולמי. עמוד תומך אשר נמצא במרכז הסלון הושאר בצורתו וחומריותו הגולמית, ללא חיפויים, והוא משמש כאלמנט חוצץ בין הסלון לאזור המטבח.
עבור החלל הציבורי נבחר ריצוף בגוון בטון וריהוט בגוונים ניטרליים אשר לוקט בקפידה, כשהרעיון היה לשמור על מינימליזם עיצובי שיקנה תחושת קלילות ומרחב. כדי להימנע מיצירת מרחב סטרילי ולהעניק לפנטהאוז אווירה ביתית וחמימה, נעשה שימוש מרובה בטקסטיל. עושר החומרים הגדול חייב הקפדה יתרה על הומוגניות ועל קשר קוהרנטי עם הנוף הפתוח למפרץ.
בקומה העליונה שתי סוויטות שינה – חדר מאסטר הורים וחדר הבת המתבגרת, לשניהם צמוד חדר רחצה מרווח. העיצוב של סוויטות השינה גם הוא אלגנטי ושומר על הניקיון הוויזואלי הניכר בקומת הכניסה. רצפת פרקט ושימוש מרובה בטקסטיל מאזנים את המראה ומעניקים לחלל אווירה ביתית וחמימה. כך למשל, עבור גב המיטה נבחר אלמנט מלבד המכניס חום לחלל, ויחד עם זאת אינו מאסיבי ושומר על הקלילות והאווריריות העיצובית.