לקראת הכנס השנתי של איגוד המהנדסים לבניה ולתשתיות, בשיתוף עם ארגון CTBUH העולמי, יו”ר האיגוד דני מריאן, מודאג בעיקר מרמת הפיריון והבטיחות הנמוכים בענף
החודש יתקיים בתל אביב הכנס הדו שנתי של איגוד המהנדסים לבניה ולתשתיות. הכנס נועד להפגיש את אנשי המקצוע עם החידושים והמגמות בענף. יו”ר איגוד המהנדסים, דני מריאן, מסביר כי מטרת האיגוד היא להציג על הבמה את מה שנדרש כדי לקדם את המקצוע ולמשוך את המשתתפים לעשיה יותר מודרנית.
בכנס יוצגו, בין היתר, פרויקטים גדולים וישתתפו בו קרוב ל-20 אדריכלים ומתכננים מחו”ל, חלקם שותפים לפרויקטים מהגדולים בעולם. בין האורחים מחו”ל, ניתן למצוא את אדריאן סמיט, שהיה אחראי על תכנון בורג’ חליפה בדובאי ואת מיקי קופרמן, אחד המנהלים הבכירים בחברת אפשטיין– מחברות הניהול הפרויקטים הגדולות בעולם ואחרים.
מריאן, בריאיון לקראת הכנס, אומר שלמרות שהענף נמצא בפעילות שיא בשנים האחרונות, הוא זקוק לרענון. לדבריו, הענף סובל מרמת פיריון נמוכה, כמו גם מבעיות איכות ובטיחות.”אני יו”ר של גילדה, כלומר התאגדות של בעלי מקצוע שנועדה כביכול לשפר את רווחתם, אבל כל הנושאים שאנחנו דואגים להם היום – בינם לבין רווחת המהנדסים – אין כלום. אנחנו לא משפרים את שכר הטרחה, אלא רק מבקשים להוסיף אחריות למהנדסים ולהגביר את הפיקוח על הפרויקטים. אנחנו רואים את עצמנו כחלק משומרי הסף של הענף ורואים חשיבות בהשבחת המקצוע שממנו אנחנו מתפרנסים ולא בשיפור מצבנו”.
מדוע אינך מרוצה מרמת הפיריון?
“הפיריון של ענף הבנייה והתשתיות בישראל הוא אחד הנמוכים במדינות הOECD. מה שמאפיין אותו בארץ, הוא העובדה שלמרות שהיקפי הביצוע בענף גדלו מאוד ושיטות הביצוע התפתחו, רמת הפריון לא השתנתה ואפילו טיפה ירדה משנות ה-50 ועד היום. כשאתה מודד את הפריון לפועל – התוצר חלקי מספר הפועלים בענף– 2 פרמטרים ברורים וחד חד ערכיים, תראה שהיום במקרה הטוב אתה באותה רמה כמו בשנות ה-50 וכנראה שאפילו פחות”.
להבדיל מתחומים אחרים בהם ישראל מתאפיינת כמדינה טכנולוגית וחדשנית, כמו הייטק, בתחום הבנייה, המדינה לא מצליחה להגיע לאותם הישגים.
האם יש לך הסבר?
“בעקיפין זה קשור גם בזה שאיכות הבנייה שלנו לא משובחת. בחלק גדול מאוד מדירות המגורים יש ליקויי בנייה, להרגשתי זה מצב גרוע יותר מהעולם הרחב. דבר שני– רמת הבטיחות של העובדים. אני לא מדבר על בטיחות המוצר, אלא על הפועלים ותאונות העבודה, שזה סטטיסטית, ברמה הכי גבוהה ב-OECD. כלומר, כשאתה מחבר את הכל – רמת פיריון נמוכה, חדשנות לא גבוהה, איכות בנייה לא טובה, אנחנו הרבה פחות מהממוצע ולמה שלא נהיה מעל הממוצע? חלק מהחשיבה המתקדמת והטכנולוגיות בישראל, צריכות להגיע גם לענף שלנו. גם בבנייה יש הייטק, חדשנות ודברים שקיימים בתעשיית האלקטרוניקה. אין סיבה שאותם אנשים, אותם מהנדסים ישראלים מוכשרים, לא יצליחו באותה מידה בענף הבניה”.
למה זה לא קורה?
“קודם כל אנחנו צריכים לרצות לעשות את זה בפועל ולהציב את זה כיעד. יש דווקא טרנד בשנתיים שלוש האחרונות, של כניסת חידושים בענף. יש פעילויות שונות שכבר נעשו, למשל התאחדות בוני הארץ פועלת בשיתוף משרד המסחר והתעשיה והמדען הראשי, יש מכרז ששיכון ובינוי בשיתוף איגוד המהנדסים זכה, לחממה לחדשנות, כלומר רואים תזוזה ומוכנות של השוק ושל הארגונים השונים כולל האיגוד אבל, זה עדיין לא מספיק”.
מריאן מציין שחברות מאמצות בתחום החדשנות את מה שקל להן יותר לעכל– למשל תוכנות חדשות: “תוכנה יותר טובה לניהול בטיחות באתר, זה משפר ועוזר לאנשים לנהל בטיחות. יש גם תוכנה לניהול משאבים באתר וכמובן שכל תוכנה כזו תורמת לפרמטרים, אבל זה לא חלחל לרמה של טכנולוגיות בנייה באופן מספיק, לא מספיק לרמה של חומרים ולא מספיק לרמה של אמצעי ביצוע. כלומר, שלב התוכנה הוא קל יותר – לכולם קל לאמץ אפליקציות ולהשתמש ברחפן – שבאמצעותו אפשר לבצע מדידות לאורך תוואי של כביש ולהעריך התקדמות עבודה, זה מצויין, אבל לא מספיק”.
למריאן יש גם דוגמה אישית: הוא מחזיק, ביחד עם שותפים, בפטנט לחומר חדשני שקשור לנושא הבידוד האקוסטי מתחת לריצוף. מדובר במוצר ירוק המורכב מתערובת של חומר מחצבה עם גומי גרוס של צמיגים, שיחד משפרים מאוד את הבידוד ומקטין כשלים בתהליך ביצועו.
האם המוצר כבר משווק?
“אנחנו מתחילים להחדיר אותו לשוק. אבל, גם זו דוגמה לקשיי השוק. זה המגרש הכי ביתי שלי, אני מכיר את כל הענף ולכאורה היה אמור לי להיות לי יותר קל, אבל אני יורק חצץ תרתי משמע, כדי לקדם אותו. זה ענף שמקדש את העלויות הישירות. כלומר, מאוד קשה להסביר לקבלן או ליזם לקנות מוצר היום עולה שקל יותר, אבל מחר, בוודאות זה יחסוך להם הרבה יותר“.
מריאן מסייג שזו אינה בעיה שמאפיינת את ענף הבנייה בישראל בלבד, זה נכון גם בעולם אבל “הראייה של עלות מחזור החיים של הפרויקט, אינה מוטמעת מספיק בישראל ואף אחד לא מתמחר איכות”.
מה תפקידה ואחריותה של הממשלה?
“לממשלה יש תפקיד חשוב מאוד בעידוד החדשנות, התיעוש והפריון. למשל מה שהיא עושה היום עם המדען הראשי עם החממות, אבל עדיין החינוך הוא באחריותנו (המהנדסים בהובלת האיגוד). החידושים אצלנו מחלחלים יותר לאט מאשר בחו”ל. למשל חומרים ממוחזרים – רוב המתכננים והמשתמשים מעדיפים ללכת על בטוח ולא על חומרים ממוחזרים שאין לגביהם הרבה נסיון ושהם חוששים שהם נחותים יותר. אנחנו שמרנים, מקדשים את תרבות העלויות הישירות ולא על עלות מחזור החיים. דווקא כשחברות ניסו לעשות בכיוון הם הרוויחו מזה לדעתי – כמו שיכון ובינוי שהתחילו לפני 15 שנה לבנות בניה ירוקה וקיימות והיו חריגים, זה היה כי בעלת המניות שרי אריסון החליטה ללכת על זה כיעד אידיאולוגי. בסופו של דבר, זה עשה טוב למוצר שלהם ולתדמית החברה”:
מריאן מספר על המאבק לשלב מפקחים בפרויקטים ועל ההתנגדות המיותרת לטעמו של הקבלנים: “אנחנו נמצאים בדיון מאוד צפוף עם מינהל התכנון, על מנת לעשות תיקונים לחוק התכנון והבנייה ולהגיע למצב שיש חיוב שכל יזם שבונה, חייב להפעיל פיקוח על הבניה, שיטפל גם באיכות וגם בבטיחות המוצר, מי שמתנגד לזה בעיקר זה הקבלנים. יש שכבה דומיננטית של קבלנים שהם גם יזמים שרואים את זה כהוצאה מיותרת, אבל אני אומר לך, כלקוח, שאם היה לך מפקח שממונה על ידי היזם, הוא היה מקטין את רמת הליקויים בבנייה”.
כמה הם ירוויחו מכך?
“נעשו מחקרים על ידי הטכניון, במגורים, ליקויי הבנייה – הם 10%-12% מהעלויות הישירות של הקבלן – רובן באות לידי ביטוי בתיקונים במוצר לפני ואחרי מסירת הדירה. באותו מחקר, נבדק שכל אחוז בפיקוח איכות, חוסך 3%. כלומר – הקבלן ישלם 1%-2% ויחסוך 6%. הוא ירוויח, גם ימסור יותר מהר וזה כמובן מגדיל מיד את הפיריון”.