הממשלה מתכננת בניה בהיקף גבוה של מגורים באזור הפריפריה כדי לחזק את הישובים המרוחקים מהמרכז, אולם עדיין במבחנים רבים הפריפריה נחשבת לפחות מבוקשת מהמרכז. מחקר שביצע מרכז הבניה הישראלי לקראת ״עיר הנדל״ן משרדים ומניבים 2017 באילת, מגלה את אחת הסיבות העיקריות לכישלון של ממשלות ישראל לאורך השנים בהפיכת הפריפריה לאלטרנטיבת מגורים אמיתית לישובי המרכז.
בחינה של שיעור הבניה בפועל בהתאם לייעוד המבנה מגלה כי נכון לסוף מחצית 2017 הרוב המכריע של המטרים הרבועים הנמצאים בבנייה בישראל מיועדים למגורים – בשיעורים שבין 75% עד 90% מסך הבניה בפועל. עם זאת, כאשר בוחנים את הייעוד הנוסף של הבניה נראה שתל אביב מובילה בפער אדיר לעומת המחוזות המרוחקים יותר ביעוד המשמעותי ביותר לתעסוקה – משרדים. על פי נתוני המחקר, המבוססים על נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עולה כי שיעור הבניה למשרדים מתוך סך הבניה כולה במחוז מסתכם ב-16%, זאת לעומת 2% בלבד בדרום, בחיפה ובצפון. גם בירושלים שיעור הבניה למשרדים עומד על 4% בלבד באזור יהודה והשומרון עומד שיעור הבניה עם יעוד משרדים על 1% בלבד.
לדברי ערן רולס, יו״ר מרכז הבניה הישראלי, ״המשמעות של בניית משרדים היא עצומה עבור ערים בפריפריה, וליכולת למנוע את הפיכתן ל׳ערי שינה׳. יצירת פארקי תעסוקה להיי טק ומתחמי משרדים גדולים, מייצרת לא רק מקומות תעסוקה בקרב החברות הפעילות שם, אלא משפיעות על מעגלי תעסוקה נוספים הנותנים שירותים לאותם מתחמים – כגון תחבורה, שירותי הסעדה, חנויות רחוב, שירותי ניקיון, ארנונה לרשויות המקומיות שמאפשרת להן לתת שירותים טובים יותר לתושבים והשפעות חיוביות נוספות. לאלץ את הרשויות המקומיות בפריפריה להכפיל את גודלן ללא סיוע ביצירת אותם מקומות עבודה חשובים היא בכיה לדורות״.
מהמחקר עולה עוד כי בשונה מתחום המשרדים, ישנה דווקא פריחה בנושא הבניה למסחר בפריפריה לעומת בתל אביב. כך למשל באזור הדרום המשופע בקניונים הנתונים מראים כי 4% מהשטחים הנבנים מאז 2009 במקום הם של מסחר, לעומת 2% בלבד בתל אביב.
לדברי רולס, אחוזי הבניה למסחר הגבוהים בפריפריה אינם מייצרים בשורה גדולה לתושבים, שכן מתחמי המסחר אינם מייצרים היקף גדול של מקומות עבודה וזריקת חיזוק לכלכלה המקומית בדומה לפארקי תעסוקה גדולים.
שרון בן צבי, סמכ”ל שיווק בקבוצת משולם לוינשטיין מציינת, כי “כחברה שמקימה בנייני משרדים הן בתל אביב והן בפריפריה אני יכולה לומר שבשנים האחרונות דווקא יש צמיחה כלשהי בשטח בבניית בנייני משרדים לא בתל אביב אבל לא מספיק. חשוב שהמדינה תמשיך להכריז על אזורים בעלי עדיפות על מנת לעודד יזמים לבנות גם במקומות המרוחקים ממרכז הארץ על ידי מתן הטבות מהמדינה. מעבר לכך ליזם ששוקל לבנות בפריפריה חשוב לבדוק מה הנגישות של האזור למרכז הארץ, האם יש צירי תחבורה נוחים וכו’. כך למשל ביקנעם המוכרז כאזור עדיפות א’ הקמנו בניין משרדים מבוקש מאוד על ידי חברות מסחריות מקומיות ובין לאומיות, הוא מאוכלס במלואו לאורך כל שנותיו מאז הקמתו שכן העיר ממוקמת על צומת דרכים מרכזי ובעלת נגישות גבוהה למרכז הארץ ומתפתחת כל הזמן”.
היזם האילתי אבי כראל מסביר כי “היעדר בניית משרדים בפריפריה פוגע מאוד בלגיטימציה של אוכלוסייה לעבור להתגורר רחוק ממרכז הארץ ומערים מטרופוליטניות. במחוז הדרום שיעור הבנייה של משרדים בתשע השנים האחרונות עמד על 2% בלבד. באילת, לדוגמא, היחס הזה צפוי ואף חייב להשתנות בטווח הבינוני והארוך. כבר עכשיו אנחנו עדים לתכניות שמשנות את ייעוד הקרקע באזור התעשייה הישן בעיר שיאפשר הגדלת היצע המשרדים בעיר, אולם אני מעריך שהתנופה הזו תבוא לידי ביטוי ביתר שאת עם וסגירת שדה התעופה הישן והעברתו לתמנע. בתקופה זו נראה זינוק בהיקפי הבנייה בעיר ועידוד צמיחה של פרויקטים נדל”ניים גדולים ובהם גם משרדים”.