הפיריון בענף הבנייה בישראל עדיין נמוך יחסית לפיריון במדינות ה-OECD. על הגורמים לפיריון הנמוך ועל מה נעשה ועוד יכול להיעשות כדי לשפר את הפיריון באתרים 

הפריון בענף הבנייה בישראל נמוך ועומד רק על 70% מממוצע הפריון של ענף הבנייה ב OECD. הגברת הפריון, וכפועל יוצא, הוזלת מחירי הדיור הינה משימה לאומית ראשונה במעלה.

ענף ההנדסה, הבנייה והתשתיות בישראל, לא השכיל לאזן עליה תלולה במחירי תשומות העבודה לצד שיפורים טבעיים ושדרוגים נחוצים ברמת המוצר על ידי התייעלות, תיעוש ושימוש בחומרים ובטכנולוגיות מתקדמות.

“השילוב בין חוסר השיפור בפריון והכשל של הממשלה להפחית את מחירי הדיור על ידי טיפול מושכל בכשלי השוק הקיימים פועלים באותה מגמה: עליית מחירי הדירות למשתמש הסופי. למרות שהוזלת מחירי הביצוע יכולה לתת מענה רק לחלק קטן מההתייקרות, שרובה נובעת ממחירי הקרקעות, מחסור בהיצע ומיסוי, חובת כל הפעילים בענף, בהובלת המהנדסים, לפעול ולממש את פוטנציאל החיסכון הטמון בהתייעלות בתשומות הביצוע ובהגברת הפריון. מדובר על פתרונות ששורשם בחומרים, בשיטות ביצוע ובתהליכי עבודה המאפשרים את בניית הבניין תוך כדי השקעת פחות תשומות עבודה בשורה התחתונה”, אומר דני מריאן, יו”ר איגוד המהנדסים לבניה ולתשתיות בישראל. “אחת הדרכים להגברת הפריון היא אימוץ חדשנות בענף הבנייה. משמעותה של החדשנות היא יצירת ערך מוסף באמצעות פתרונות חדשים לצרכים קיימים. פוטנציאל החדשנות קיים בכל מגזרי הפעילות בענף”, מוסיף מריאן.

“כך למשל, כניסת הטכנולוגיה של ה-BIM לעולם התכנון, הניהול והביצוע, כבר משנה את הדרך בה בניינים, תשתיות ומתקנים מתוכננים, מבוצעים ומנוהלים. התהליך הממוחשב והמשולב מאפשר תכנון שיתופי יותר, קבלת החלטות תוך התחשבות בשיקולים אינטגרטיביים וניהול משאבים יעיל יותר. בקיצור, שימוש בטכנולוגיה זו מאפשר הרחבה של שרשרת הערך תוך ייעול פעילויות והוזלתן ויצירת ערך מוסף למוצר ולכל העוסקים בתכנונו ובבנייתו”, הוא ממשיך.

חומרים חדשים

“אלמנט נוסף הוא השימוש בחומרים חדשים ויישומים חדשים לחומרים קיימים, המהווים בסיס לחידוש וייעול. התקן החדש לפלדה 500 שאושר לאחרונה ותחום הבטונים החזקים מהווים פריצת דרך שמי שלא ישכיל להתחבר אליה- פשוט יישאר מאחור. גם בחומרי הגמר ישנם תהליכים של חדשנות ועל הענף לעודד ולאמץ אותם. ישנם הטועים לחשוב שתיעוש משמעותו רק שימוש באלמנטים טרומיים בביצוע ולא כך הדבר. התיעוש משמעותו גם ביצוע עבודות בבניין תוך שימוש בציוד המחליף עבודות ידיים. הגברת השימוש במנופים בבנייה הנמוכה (עד 8 קומות), תאפשר הגברת פריון העבודה והוזלת מחיר הביצוע. הגברת המיכון מחייבת שינוי תפיסה של הקבלנים המבצעים פרויקטים אלו עם מתן כלים פיננסיים (באחריות הממשלה) שתאפשר להם רכש אמצעי שינוע מתקדמים”, אומר מריאן.

אלמנט חדשני נוסף, בא לידי ביטוי בכל הקשור בטיפול וניהול משאבי מים. השינויים האקלימיים, תפיסת הקיימות וניהול מושכל של משאבי הטבע גרמו לפריצות דרך רבות בתחום זה. התחום שנחשב כתחום “רדום” של המקצוע חי ובועט ועומד היום בחזית החדשנות. מריאן: “גם השילוב של מערכות המידע, מערכות התקשורת ומערכות הבקרה והשליטה מאפשרות היום פעילות אינטגרטיבית יותר של תכנון, ביצוע וניהול של ערים, שכונות וקמפוסים גדולים והמערכות שלהם. החיסכון התפעולי מובהק ומשליך על יוקר פרויקטים מוטי תפעול”.

שינוי דפוסי חשיבה, שדרוג תהליכי עבודה ושימוש נרחב הרבה יותר בטכנולוגיות מתקדמות עשויים להשפיע על בנייה יעילה יותר ועל שיפור הפריון הענפי. הפריון מותנה במעורבות הנדסית גבוהה הן בצד של המבצע והן בצד של היזם והמתכנן. כיום, המצב הוא שכל תהליך ההנדסה מתבצע אצל היזם. יש צורך בקבלת אחריות של המהנדסים בשני הצדדים לשינוי התהליכים ולגילוי פתיחות גבוהה יותר בחיפוש אחר חדשנות, התמחות במידע החדש ותיעוש הביצוע בכל ההיבטים. “שיפור הפריון בעבודת הבניין צריך להיות מעוגן בתרבות של חדשנות, שיתוף וראייה כוללת ועל המהנדסים בישראל להוביל את הענף לכיוונים אלו”, מסכם מריאן.

השתתפות גורמים רבים

ד”ר גלית אגרנטי, יו”ר תא חומרים באיגוד המהנדסים לבניה ולתשתיות, מרצה בכירה בטכניון בהנדסה אזרחית וחברת סגל במכללה להנדסה סמי שמעון, השתתפה בצוות שהוביל פרופסור ארנון בנטור מהטכניון, בנושא “מדיניות לאומית בתחום הבינוי: קיצור משך הבנייה ושיפור הפריון”. אגרנטי מצביעה על סיבות נוספות לרמת הפריון הנמוכה בישראל: “אחת הסיבות לכך נובעת ממספר הגורמים השונים שמשתתפים בתהליך הבניה: יזם, מספר רב של מתכננים ויועצים (אדריכל, קונסטרוקטור, חשמל, אינסטלציה, מעליות, מיזוג אוויר וכו’), קבלנים רבים המעסיקים קבלני משנה, וספקים. זה לא פשוט לתאם ולהוביל תהליכים במערכת כזו מורכבת”.
“בנוסף לריבוי משתתפים, יש לקחת בחשבון שבכול פרויקט מתחדשים המשתתפים, ותמיד מדובר בגורמים, חברות ואנשים שלא היו שותפים לפרויקטים הקודמים וזהו אחד החסמים העקרים שמקשים על הטמעת תהליכים ושיטות חדשות בענף. הפיצול הטוטלי בין הדיסציפלינות השונות והגורמים המעורבים בשלבים השונים של הפרויקט הם, לפי דעתי, אחת הבעיות העיקריות”, מסבירה אגרנטי.

סיבה חשובה נוספת לקושי ביישום של שיטות חדשות קשורה לרגולציה ותקינה. “קיימים אינספור חוקים, תקנות, ותקנים שדי מכתיבים את אופי העבודה של הענף. אין אפשר לבנות עם שיטה או מוצר שאין לא תקן ישראלי. מכון התקנים נמצא בתהליך של אימוץ התקינה האירופאי, מה שיעזור לקדם את שימוש בשיטות חדשות, אבל מדובר בתהליך די ארוך שייקח שנים רבות.

לפי דעתי זה לא מספיק. החוק צריך לאפשר באופן ברור את מוצרים ושיטות שיש להם תקן זר ממדינה מתקדמת. זאת אומרת, אם אין תקן ישראלי, יש לאפשר שימוש בתקן זר. כיום זה לא המצב. יש מוצרים ושיטות שמיושמות בחו”ל (במדינות מתקדמות), ומכיוון שאין תקן ישראלי למוצר או לשיטה, אי אפשר להביא את השיטה לארץ. מדובר במוצרים שיש איתם ניסיון רב במדינות השונות והם לא חדשים. עד שאין תקן ישראלי למוצר, אי אפשר להשתמש אתו בארץ”, מסבירה אגרנטי.

סיבה נוספת לפריון הנמוך בארץ, נובעת ממחסור קשה בכוח אדם מיומן. “קיים מחסור במנהלי עבודה, מהנדסים, ובעלי מקצועיים. בנוסף, בענף מועסקים עובדים זרים רבים וממדינות שונות, מה שמהווה בעיית תקשורת קשה באתרי הבנייה”.

טיפול בניהול ובטכנולוגיות

המהלכים המקצועיים העיקריים כדי להגביר את הפריון, מחייבים טיפול בו זמני בנושאי ניהול וטכנולוגית, תוך אינטגרציה ביניהם. תנאי סביבה אלה אינם מתקיימים ברוב המקרים ולכן נוצרים חסמים, אשר עליהם יש להתגבר על יד אמצעי מדיניות שיצרו סביבה אחרת. המדינה צריכה להוביל תוכנית לאומית כדי ליצור את התנאים המתאים שיאפשרו לשיפור בפריון, תיעוש הבנייה, והטמעת תהליכי חדשנות.

“ביחס לתיעוש, לענף הבנייה יש את היכולות הניהוליות והידע הטכנולוגי הנדרש לשיפור הפריון ויישום של שיטות בנייה חדשות. הדבר הוכח כבר בעבר בתקופת הבנייה המואצת בתחילת שנות ה-90. בתקופה זאת, המדינה קבעה מדיניות בנייה שאפשרה ועודדה לחברות לאמץ שיטות מתועשות וחדשות. יחד עם זאת, המדינה לא דאגה ליצור את התנאים שיאפשרו לשימור השיפור ביעילות ובפריון. כדי להגיע לשיפור בפריון יש צורך בקיום של תנאים שיתנו יתרון כלכלי לחברות ופרויקטים שבהם מיישמים תהליכי תיעוש ושיטות חדשות. כדי ליישם שיטות מתועשות, חייבים להתקיים מספר תנאים כדי שזה יהיה כלכלי וחברות יוכלו להשקיע את המשאבים הנדרשים כדי לבנות מעלים יותר מתועשים וליישם שיטות בנייה מתועשות” אומרת אגרנטי.

יש חשיבות רבה ליציבות בהיקפי הבנייה כדי שחברות ישקיעו במיכון ובניית מפעלים ייעודיים.

חשוב להבין שמפעל שמייצר אלמנטים מתועשים, מבוסס על ייצור של אותו אלמנט מספר רב של פעמים. “קודם כול, התכנון של המבנים צריך להיות כזה שמאפשר שימוש באלמנטים שכאלה. זאת אומרת, מבנים עם קומות טיפוסיות זהות, הכוללים אלמנטים מתועשים כבר ששלב התכנון.

בנוסף, במקרים רבים, הדרישות בנושא תקנים, תקנות ומפרטים משתנה בין עיר לעיר, ואין אחידות בדרישות. גם זה מקשה על תהליכי בנייה מתועשים.

תכנון מודולרי ניתן ליישם רק בפרויקטים עם מספר גדול של מבנים ובכך לתת יתרון לשימוש ברכיבים סטנדרטיים. בפרויקטים קטנים, קשה ליישם שיטות מתועשות. לפרויקטים גדולים יש יתרון מובנה להשקעה במיכון ואוטומציה”, מסבירה אגרנטי.

“המדינה צריכה לאפשר כמות מינימלית של פרויקטים גדולים בידי חברות בנייה גדולות או אשכול של חברות בינוניות כדי שאילו יוכלו לפתח תהליכי תיעוש וחדשנות. לחברות קטנות אין את המשאבים והיכולת להשקיע בתהליכים שכאלה”, היא מסכמת.

תיעוש בשירות הפיריון

דוד נמרודי, מנכ”ל חברת שיתופית מסביר תיעוש הבנייה גורם לקיצור לוחות הזמנים ולכן להגדלת הפיריון. לדברי נמרודי, “ענף הבניה זקוק לחדשנות וטכנולוגיות מתקדמות על מנת לעמוד באתגרי הבניה של ימינו, ובמיוחד בכל הקשור לקיצור משך הבניה. יחד עם זאת, הגדלת יעילות ומהירות הבניה לא יכולה לבוא על חשבון האיכות. ישראל מובילה בטכנולוגיות מתפתחות אשר יכולות להשתלב בתעשיית הבנייה, כמו בתחומי הרובוטיקה, חיישנים, רחפנים, הדפסות תלת ממדיות, אוטומציה ודיגיטציה. החדשנות הישראלית מבוססת על ידע ויכולות עם פוטנציאל חיבור עסקי לענף הבנייה.

אפליקציות ייעודיות

ערן רולס, יו”ר מרכז הבנייה הישראלי, דווקא אופטימי. לדבריו, “אפליקציות ייעודיות לניהול אתרי בנייה ובטיחות בבנייה, תוכנות לתכנון משולב אינטגרטיבי למתכננים יועצים ומנהלי פרוייקטים, טכנולוגיות ליישום עבודות בנייה באמצעות מיכון וללא מגע יד אדם, פתרונות חכמים לתחבורה ותנועה ברמה האורבנית ועוד..כל אלה משרתים באופן ישיר את צרכי הענף ומתפתחים באמצעות המוחות הישראלים המובילים בעולם ההייטק”.

“אני חושב כי החדשנות הישראלית בעולם הטכנולוגיה המיועדת לענף התכנון והבנייה תוביל לקיצור לוחות זמנים, תסייע למניעתן של תאונות באתרים, תיצור השבחת שיטות הבנייה המסורתיות והמרת חלקן לשיטות מתקדמות וכפועל יוצא ישמשו זרז נוסף והכרחי לפתרון משבר הדיור לישראל יחד עם הובלת ייצוא יידע למדינות עולם שלישי והצבת מדינת ישראל שוב בחזית ההנדסה הגלובלית, כפי שהיתה בשנות ה-70 וה-80 של המאה הקודמת”, הוא קובע.

טכנולוגיה להגדלת הפיריון

קבוצת בסט היא חברת ביצוע המתמחה בהקמת פרויקטים מורכבים. לדברי אליאס טנוס, מנכ”ל קבוצת בסט, הסוד המאפשר לה להקים את הפרויקטים הוא שילוב של ניסיון רב, עובדים מיומנים וטכנולוגיה מתקדמת. לדברי טנוס, “רמת הציוד והטכנולוגיה עולה משנה לשנה. מדי שנה אנחנו שולחים נציגים מהחברה להשתלמויות בחו”ל ולתערוכות חשובות. פרויקטים מורכבים חייבים לבצע באמצעים טכנולוגים מתקדמים. הטכנולוגיה גם מאפשרת לסיים מוקדם יותר את הפרויקט ובאיכות גבוהה יותר”.

בשנים האחרונות החברה עברה מהלך הכולל שינוי מהותי בשיטת הניהול שלה. במסגרת שינוי הקבוצה הרחיבה את הצוות הניהולי והמקצועי, והיום יש בחברה סמנכ”ל הנדסה ותחתיו שני מהנדסים ראשיים. “זהו שינוי משמעותי, ואנחנו מרגישים את ההשפעה שלו על החברה בכלל ועל ניהול הפרויקטים בפרט”, אומר טנוס.

לדבריו, “חברה טובה חייבת להיות דינמית ולהגיב לשינויים הטכנולוגיים בשוק. לפני מספר שנים הגענו למסקנה שבשביל לבנות את הפרויקטים המורכבים שאנחנו רוצים ויודעים לבצע, אנחנו צריכים לשנות את שיטת הניהול. הפרויקטים נהיים מורכבים יותר, לוחות הזמנים מתקצרים, הציפייה של מזמין העבודה מרגע שהוא סוגר את הפרטים, היא לסיים את הפרויקט בלוח הזמנים הקצר ביותר, מבלי להתפשר על איכות הבנייה”.

“אנחנו חברה מתקדמת טכנולוגית ביחס לענף הבנייה”, מוסיף טנוס: “אם תיכנסו לאתר בנייה של בסט, תראו את מנהל העבודה מסתובב עם טאבלט. הם עוקבים אחר בקרת איכות, בדיקות, תהליכים, ניהול תקציב, הזמנות רכש, יומני עבודה וכו’. באתר כמו בפרויקט מגורים בטירת הכרמל, מנהל הפרויקט רושם את המשימות לקבלני המשנה שלו, מכניס את שינויי הדיירים או השלמות שיש לעשות בדירות. גם קבלני המשנה באתר התיישרו מול הטכנולוגיה ועובדים באותה השיטה מול צוות הפרויקט”.

“הטכנולוגיה בענף הבנייה לא נוגעת רק לטאבלטים וניהול לוחות זמנים במחשב, אלא גם לשיטות עבודה מתקדמות ויעילות יותר. אנחנו כל הזמן חושבים איך ניתן לייעל את שיטות ותהליכי הבנייה עצמם בין פרויקט לפרויקט, ואפילו בתוך הפרויקט עצמו”, הוא מסכם.