Skip to content

זינוק של כ-21% בהתחלות הבנייה בהתחדשות עירונית (תמ”א 38 ופינוי בינוי בלבד) בשנת 2022 – כך עולה מניתוח נתוני התחלות הבנייה של הלמ”ס שבוצע בחברת מכלול מימון העוסקת במימון וליווי פרויקטים למגורים. בשנה החולפת החלו להיבנות 11,892 יחידות דיור בפינוי בינוי ותמ”א 38, לעומת 9,854 התחלות בנייה כאלה בשנת 2021. גם משקלן של התחלות הבנייה בהתחדשות עירונית מכלל התחלות הבנייה עלה מכ-22% בשנת 2021 לכ-24% בשנת 2022.

עוד 4,258 התחלות בנייה ב-2022 היו בבניינים שנבנו מחדש ובדירות שנוספו לבניינים קיימים, ביוזמת הדיירים עצמם – בשיפוץ עצמי, בבנה ביתך וכדומה, ולא במסגרת תמ”א 38 ופינוי בינוי.

ברבעון הרביעי בלבד החלו להיבנות 2,743 דירות חדשות בתמ”א 38 ופינוי בינוי, ירידה של כ-8% לעומת 2,984 יח”ד ברבעון הקודם, וירידה של 23.5% לעומת 3,587 דירות כאלה ברבעון המקביל ב-2021.

לפי דוח הלמ”ס, כלל התחלות הבנייה הסתכמו ב-2022 בכ-67 אלף דירות, עלייה של 5.3% לעומת שנת 2021. ברבעון הרביעי החלו להיבנות 14,661 דירות חדשות, ירידה של 2.4% לעומת 15,024 דירות ברבעון הקודם, וירידה של 23% לעומת כ-19 אלף דירות ברבעון המקביל ב-2021. הערים המובילות בהתחלות הבנייה ב-2022 הן: תל אביב-יפו (4,659 דירות), ירושלים (4,456), בת ים (3,158), בית שמש (2,659), וראשון לציון עם 2,552 דירות.

איילת רוסק, מנכ”לית ומבעלי חברת מכלול, מציינת כי “הנתונים מראים כי היקף הבנייה בהתחדשות עירונית צמח גם בשנת 2022 והיא תופסת חלק גדול יותר ויותר מכלל הבנייה בישראל. ראוי לציין כי מהתפלגות גיאוגרפית של התחלות הבנייה ניתן לראות כי מחוזות ת”א והמרכז תופסים יחד 80% מכל התחלות הבנייה, בעוד שהפריפריה נשרכת מאחור. לדעתי זו תעודת עניות למדינה שמדברת רבות על עידוד ופיתוח הפריפריה, אך לא מיישמת כך נראה. אנו מלווים יזמים בפרויקטי התחדשות רבים בפריפריה ורואים שיש לכך דרישה, הכסף זמין, יש יזמים שרוצים לבנות, המדינה רק צריכה להקצות את המשאבים הדרושים כדי לאפשר היתכנות כלכלית”.

בהתפלגות התחלות הבנייה של התחדשות עירונית לפי מחוזות, ניתן לראות כי במחוז ת”א החלו להיבנות בשנה החולפת 6,818 דירות חדשות בפינוי בינוי ותמ”א 38 – 57% (!) מכלל התחלות הבנייה בהתחדשות בתקופה זו; במחוז המרכז החלו להיבנות 2,696 דירות חדשות, כ-23% מהסך הכל; במחוז ירושלים היו 856 התחלות בנייה (כ-7%); במחוז חיפה היו 817 התחלות בנייה (כ-7%); במחוז הדרום היו 506 התחלות בנייה; ובמחוז הצפון היו רק 199 התחלות בנייה בהתחדשות עירונית.

רוני כהן, מנכ”ל אלדר שיווק: “הרוב המכריע של התחלות בנייה בהתחדשות עירונית הייתה ונשארה במרכז הארץ. נכון, הביקושים לדירות במרכז אולי גבוהים יותר והכדאיות הכלכליות ליזם גבוהה יותר, אבל כאן הרגולטור צריך להיכנס ולייצר תמריצים להתחדשות עירונית גם בפריפריה. המדינה לא מיישמת כלים פשוטים שהיא עצמה הצהירה שתיישם, כגון קרקע משלימה או ניוד זכויות, היא לא מספקת פתרונות להבטחת היתכנות כלכלית, ומשאירה את השוק לעשות את שלו. במקרה של הפריפריה זה פשוט לא מספיק, וזה מתבטא בנתונים. אנו שומעים מיזמים על ניסיונות שלהם לקדם פרויקטים באזורים כמו חיפה, ואפילו קריית שמונה, אבל בסופו של יום זה נופל בשל חוסר כדאיות כלכלית. חברות הבנייה הן לא עמותות. ברגע שמדינה תתן את הכלים, נראה פרויקטי התחדשות גם בפריפריה”.

שמחה גרידינגר, יו”ר ובעלים של קבוצת נתיב המקדמת כיום כ-5,000 יח”ד בהתחדשות בבית שמש, בקריות ובנשר “מיעוט התחלות הבנייה בהתחדשות עירונית בפריפריה נובע ממספר סיבות. ראשית, היעדר הכלכליות בפרויקטים שרבות כבר דובר בה, ומצריכה מכפילים גבוהים שלא תמיד ניתן להכיל. שנית, אם רוצים באמת למכור את יחידות הדיור שייבנו ולמשוך תושבים לפריפריה מהמרכז, צריך לספק להם פתרונות תחבורה ראויים ומוקדי תעסוקה – ובשני אלה אני מרגיש שלא ממש מטפלים כיום בפריפריה. שלישית, קושי שאנו מזהים מהשטח הוא שבמקרים רבים יש בעיה של חוסר אמון של התושבים בפריפריה בתהליכי התחדשות, מפאת הבטחות קודמות שהם קיבלו חדשות לבקרים מחברות מקומיות קטנות, ושמקשות כעת לקדם איתם תהליכי התחדשות חדשים. אנו רואים את הרצון הגדול של ראשי הרשויות בפריפריה לעודד התחדשות ודלתם פתוחה ליזמים, אבל יש להם בעיה של מחסור בכוח אדם במחלקות התכנון, וחשוב שהממשלה תדאג לתגבר את מצבת אנשי מקצוע בתחום”.