הסיבה שתושבי ישראל עומדים היום בפקקים ביציאה משכונות חדשות היא שלישראל לא הייתה תוכנית עבודה רב שנתית לענף הבנייה ושיווקו יחידות דיור איפה שזה היה אפשרי כדי לעמוד ביעדי השיווק. היום סוף סוף יש תוכנית רב שנתית וזה ישפר את המצב. דברים אילו אמר היום גדי מארק סמנכ”ל בכיר הנדסה ופיתוח משרד הבינוי והשיכון במפגש השנתי המקצועי של ענף הבניה והתשתיות, שמקיימת התאחדות בוני הארץ בשיתוף עם הקרן לעידוד ופיתוח ענף הבניה בישראל במלון הרודס, אילת.

לדעתי החסם הגדול ביותר כיום בענף הוא המחסור בכוח אדם מקצועי ואיכותי גם אצל הקבלנים וגם בקרב המגזר הציבורי בדגש על דרג המנהלים , אצל רוב קבלני התשתיות אין היום מערכות ניהול ובקרה ממוחשבות ואין מצב בעולם שקבלן יכול לנהל פרויקטים גדולים מהפנקס שלו.

בנוסף, רבים מקבלני התשתיות הפכו ליזמים, לקבלני מזוודות שמעבירים את כל העבודה לקבלני משנה זה יוצר בעיות ואנחנו בוחנים את הדרכים להילחם בתופעה הזו.

מנגד, גם חלק מעובדי המדינה במגזר הממשלתי לא תמיד מקצועיים בתחום הניהול ויש להם קושי רב בקבלת ההחלטות וזה החסם המרכזי בענף ולא עורכי דין ואנשי כספים כמו שנהוג לחשוב. אם הייתי יכול לשנות דבר אחד במגזר הציבורי הייתי רוצה שעובדי המדינה יבחרו על פי בסיס מקצועי, ירוויחו פי 2 מהמגזר הפרטי ויוחלפו בתפקיד כל כמה שנים. כיום רבים מהמנהלים במגזר הממשלתי נמצאים בתפקיד בגלל ותק ולא בגלל שהם מנהלים טובים.

גם ברשויות יש בעיה, לא כל רשות מקומית מסוגלת לנהל פרויקטי פיתוח בהיקפים גדולים. אני חושש שנמצא את עצמנו בעוד 10- 15 שנה עם שכונות בעייתיות מבחינת תשתיות ופיתוח ולכן אנחנו יוזמים הקמת בית ספר למנהלי פרויקטים עבור שכונות מגורים, על מנת שהרשויות המקומיות וגורמים נוספים יוכלו לשלוח את האנשים שלהם להשתלמות, אין שום סיבה שרשות מקומית או מפקח מטעמה יתגלחו על חשבון הפרויקטים.

צביקה חודרלנד סגן נשיא התאחדות בוני הארץ ויו”ר אגף תשתיות התאחות בוני הארץ ציין בכנס כי

יש כיום שתי בעיות בוערות בענף, הראשונה היא בחירת ההצעה הזולה במכרזי בנייה ציבוריים. הבחירה במחיר הנמוך בלבד, משמעה, שכל בעיה או חסם המתעוררים במהלך ביצוע העבודה יכולים להפוך את הפרויקט להפסדי.  הצענו לנציגי הממשלה שיטילו חובה על מזמיני העבודה לכלול ולשקלל אמות מידה של איכות בבחירת ההצעה הזוכה.

כבר כיום יש גופים כמו משרד הביטחון שבנה קריטריונים של איכות תוך התייעצות איתנו שמאפשרים לבחור קבלן לא רק לפי המחיר ואנחנו מקווים שיצטרפו אליהם עוד מזמיני עבודה.

בעיה נוספת הם הסכסוכים וההליכים המשפטיים בענף התשתיות שהם רבים בהיקפם וטומנים בחובם נזקים משמעותיים למזמין העבודה ולקבלן. הצענו לנציגי הממשלה לקבע מנגנון יישוב סכסוכים שיקבע מראש עוד טרם תחילת ביצוע הפרויקט, ויופעל בזמן אמת מתחילת הפרויקט בצורה שתהיה מעשית,  מיידית, ישירה והוגנת.

ברגעים אילו יש מספר קבלני תשתיות גדולים שיושבים בפתח משרדו של מזמין עבודה גדול ומנסים לקבל כספים שמעוכבים מעל לשנה רק בגלל הבירוקרטיה שהחברה יצרה לעצמה והקושי של מזמיני העבודה לנהל את המחלוקות ולשחרר את הכספים

בנושא ההצעות הזולות אמר גדי מארק סמנכ”ל בכיר הנדסה ופיתוח משרד הבינוי והשיכון כי במשרד השיכון ריסקנו את ההצעות המתאבדות. זול זה לא טוב הזול הוא היקר מי שחושב שתוצאות מכרזים שבהן הקבלן מציע 35% הנחה זה כיף כמו שחושבים חלק מהגורמים באוצר וברמ”י טועה ומטעה. אין קבלן שיכול לבצע טוב פרויקט שמחיר הנמוך ב- 35% מהאומדן שלנו במכרז שגם הוא מראש לא גבוה. קבלן כזה יהיה חייב “לגנוב” אותי  ולכן הכרזנו על זה מלחמה ושינינו את שיטת בחירת הקבלנים ואנחנו שמחים שהקבלנים ירוויחו את לחמם תוך כדי מתן העבודה באיכות הנדרשת.

ראובן קוגן כיום סמנכ”ל כספים שירותי בריאות כללית, חלק עם המשתתפים בכנס את התובנות שלו מתפקידו  כסמנכ”ל הנדסה ברכבת ישראל וציין שהמדינה הבינה לפני כעשור שאנחנו נמצאים בפער תשתיות עצום והתחילה להשקיע אבל היא שחררה תקציבים לשוק לא בשל מבחינת התכנון והביצוע. התחילו פרויקטים עם תכנון לקוי וזה יצר המון מחלוקות מול הקבלנים.

שיש מחלוקות בין מזמין עבודה לקבלן היכולת לקבל החלטות היא קריטית, ותמיד יש מחלוקות  גם אם הפרויקט מתוכנן כהלכה והשאלה היא מה עושים , ” לדעתי ניהול המחלוקת בבית המשפט זו הסיטואציה הגרועה ביותר, יש לנסות להגיע לפתרון מחוץ לכותלי בית המשפט. זה מצריך אומץ ואחריות משני הצדדים.  בדרך כלל הקבלנים הם הגוף היותר רציונלי כי הם צריכים לקבל את הכספים שמגיעים להם, למזמיני העבודות יש להם יותר זמן כי הם לא צריכים את הכסף והיועצים המשפטיים וכל גופי הבקרה מקשים מאוד על הסדרים. הבעיה היא שהתהליך בבית המשפט הוא ארוך , קבלנים גדולים יכולים לעמוד בזה, אבל קבלנים קטנים ובינוניים יכולים להתרסק בדרך מבלי היכולת להצדיק את טענתם בבית המשפט”

גם נושא ההצעות הזולות הוא בעייתי, זה נורא מפתה לבחור הצעה שזולה ב- 25% מהאומדן אבל אז לא מתייחסים ליכולות הכלכליות והביצועיות של הקבלן , לכן ברכבת ניסינו לשנות והמכרזים שלנו כללו 25% איכות , אבל זה לא פשוט, זה מאריך את התהליך המכרזי וזה חשף אותנו לתביעות מצד אילו שלא זכו .

אפשר להגיד שזה שפרויקטים בתשתיות מסתיימים בישראל זה נס גדול

דורון נויוירט מנכ”ל חברת מוריה, חברת הביצוע של עיריית ירושלים, ציין כי חברת מוריה עברה השנה את הסכום של מיליארד שקל בביצוע פרויקטים וכרגע מתוכננים פרויקטים נוספים לשנים הבאות בהיקפים של כ – 15 מיליארד שקלים. הפרויקטים כוללים עבודות שונות החל מהקמת מקווה, דרך כיתות לימוד, כבישים ומחלפים ועד לפרויקט הרכבת הקלה. “אנחנו רואים בקבלנים שותפים שלנו, אנחנו מתעקשים שהקבלן ירוויח ובמקרים שיש לקבלנים בעיות תזרימיות אנחנו מנסים לסייע. לדוגמא אם משרד החינוך משלם לי באיחור אני מוציא כספים מההון העצמי של מוריה ומשלמים לקבלן וכך לפעמים מממנים את המדינה וזה היתרון שלנו מול הקבלנים. מבחינת סוגי המכרזים מוריה עושה היום שימוש במכרזי חציון וממוצעים על מנת לדכא את הצעות זולות זה עובד וכיום כבר אין הצעות מתאבדות, עם זאת, כאשר ניסינו לעשות מכרזי איכות אמרו לנו שאנחנו חוסמים קבלנים קטנים לכן יש חשיבות לשיח חיובי וקונסטרוקטיבי”

יובל בודניצקי סמנכ”ל ומנהל תחום פיתוח תשתיות ואחזקה בחברה למשק וכלכלה ציין כי אנחנו הזרוע הביצועית של השלטון המקומי ועובדים מול כל הגופים המתקצבים, אני רוצה לציין שאני לא זוכר שאי פעם היינו בשיח כזה משותף ופורה עם התאחדות בוני הארץ וזה מסייע לשפר את ההליכים.

עם זאת בנושא ההצעות הזולות, לצערי אצלנו מה שקובע זה המחיר. אנחנו מובילים מהלך מול הרגולטור שלנו לשינוי תנאי המכרז והכנסת מדדי איכות לבחירת קבלנים.יש שוק שלם של מכרזים ברשויות המקומיות ואנחנו צריכים קבלנים שרוצים לעבוד. לא כל הקבלנים יכולים לעבוד מול רכבת ישראל או מזמיני עבודה ממשלתיים. אנחנו רוצים קבלני ביצוע אמיתיים, ואני מציע לכם אל תשתגעו עם המחירים, תנו מחירים שאתם יכולים לעמוד בהם, אני לא רוצה קבלנים שמפסידים כי קבלן שמפסיד לא יבצע את הפרויקט באיכות הראויה ובלוחות הזמנים.