נכון לסוף המחצית הראשונה של 2017 נמצאות בבניה פעילה 18,798 דירות במגדלים בני 16 קומות ומעלה, שיעור של 15% בלבד מסך הדירות הנמצאות כיום בבנייה פעילה. מדובר בגידול בשיעור הבניה לגובה בהשוואה לשנים הקודמות. בשנת 2016 שיעור הבניה של דירות במגדלים בני יותר מ-16 קומות עמד על 13% אולם מומחים מציינים שזה שיעור נמוך כאשר לוקחים בחשבון את המחסור בקרקעות בישראל.
האדריכל גיא מילוסלבסקי המתכנן מגדלים רבים ביניהם המגדל הגבוה ביותר שמתוכנן היום במזרח התיכון, ניתח את נתוני הלמ”ס, מהם עולה כי העיר המובילה בבניית מגדלים היא תל אביב, בה נבנות 2701 דירות במגדלים בני יותר מ-16 קומות, מתוכן 2222 דירות נבנות במגדלים של יותר מ-21 קומות.
במקום השני נמצאת נתניה עם 1912 דירות שנבנות במגדלים בני יותר מ-16 קומות, מתוכן 1276 דירות במגדלים בני יותר מ-21 קומות.
פתח תקווה נמצאת במקום השלישי עם 1416 דירות במגדלים בני יותר מ-16 קומות.
האדריכל גיא מילוסלבסקי מציין כי “לצערי למרות הגידול עדיין אין בארץ מספיק בניה לגובה, וזה נובע לעיתים רבות מתכנון לקוי שלא עושה ניצול נכון של משאב הקרקע שכל כך יקר באזורי הביקוש. אם ניקח לדוגמא את ירושלים – הביקושים בה מאד גבוהים, אך נבנות בה רק 415 דירות במגדלים. הבנייה לגובה הינה מחויבת המציאות בעיקר בשל מצוקת הקרקעות בערים הגדולות, ולהערכתי תגיע בעשורים הבאים לשיאים חדשים הן בהיקפי בניית המגדלים והן בגובה המגדלים עצמם. כמו-כן רואים יותר ויותר יישום של שימושים מעורבים במגדלי משרדים שבהם ישולבו גם מסחר, מגורים, מלונאות ושימושים ציבוריים”.
את הבכורה, לא מפתיע, תופסת תל אביב, בה נמצאות בבניה 2701 דירות במגדלים בני יותר מ-16 קומות, רובן – 2222 במספר – במגדלים בני יותר מ-21 קומות.
איש העסקים מוטי כוזהינוף, מבעלי מגדל המגה יוקרה בראשית, מסביר כי “מצוקת הקרקעות בתל אביב מחייבת את גופי התכנון, הרשות המקומית והיזמים, לבחון כיצד ניתן לנצל בצורה המקסימלית את אותו משאב. הפתרון האופטימלי לכך הוא עלייה לגובה כשמדובר במגדלי מגורים ומשרדים. אנחנו רואים בשנים האחרונות כיצד קו הרקיע של תל אביב משתנה ואפילו שכונות כמו בבלי עולות לגובה. מגדל בראשית, למשל, הממקום בלב שכונת בבלי עתיד להתנשא לגובה של 44 קומות, כאשר העלייה לגובה מאפשר לנו היזמים להרחיב את השטחים הציבורים ולפתח אותם לכלל תושבי השכונה. אני מעריך שבשנים הקרובות נמשיך לראות עלייה בבניית מגדלי מגורים בתל אביב”
במקום הרביעי נמצאת הוד השרון עם 1020 דירות ובמקום החמישי ראש העין עם 974 דירות. בשתי הערים הללו כל הדירות בבניה הם במגדלים בני 16 קומות, ואף לא אחת במגדלים של מעל 21 קומות.
מילוסלבסקי מתייחס לנושא ומציין ש”שתי הערים הללו נמצאות במקום מכובד ברשימה אבל לא נבנית בהן אף דירה במגדלים גבוהים. הוד השרון עדיין שומרת על גובה פחות או יותר אחיד. בראש העין, למרות שמתוכננות בה 15,000 דירות, לא מוקם בה היום אף מגדל עם יותר מ-21 קומות, וזו לדעתי דוגמא לתכנון לקוי”.
בהמשך נמצאת העיר בת ים, שם נרשמו במחצית הראשונה של השנה התחלות בניה של 852 יח״ד בבניינים מעל 21 קומות. לדברי ליאור ברדוגו, מנכ״ל פרי נדל״ן הבונה בבת ים בניין יוקרתי בגובה של 43 קומות על קו החוף בעיר, ״בניה לגובה בערים מרכזיות כמו בת ים היא הכרח, שכן עתודות הקרקע הזמינות לבניה בעיר כבר כמעט ולא קיימות. בניה לגובה מאפשרת להרבה יותר תושבים ליהנות מהמיקום האיכותי ביותר, מאפשרת להעניק שירותים טובים יותר לתושבים. כמו כן, בניה לגובה מותירה בסופו של דבר בעיר שטחים פתוחים ירוקים לרווחת התושבים משום שהיא חוסכת מקום רב על פני הקרקע״.
בגבעת שמואל, בדומה להוד השרון וראש העין לא נבנים בכלל מגדלים בני יותר מ-21 קומות, וכיום יש בבניה 310 דירות במגדלים בני 16-21 קומות. אבי זיתוני הבעלים של חברת א. זיתוני המקימה בגבעת שמואל 2 מגדלי מגורים בני 20 קומות בפרויקט ECO רמת הדר החדשה מציין כי “בשנים האחרונות ניתן לראות תנופת בנייה לגובה גם בערים שבעבר היו מזוהות עם בנייה נמוכה. הסיבה העיקרית לכך היא המחסור בקרקעות במרכז הארץ. היום מגדל מגורים בן 20 קומות נחשב גבוה אך במבט קדימה – אני מאמין שבעוד 20 שנה המחסור בקרקע באזור המרכז והגידול באוכלוסייה יביא לבנייה לגובה כך שמגדלי המגורים יגדלו מ- 20 קומות ל- 40 קומות. זה יהיה הממוצע בשוק”.