14 שנים לאחר אסון ורסאי, הממשלה טרם יישמה המלצות ועדת החקירה

בהתאחדות קבלני השיפוצים הצביעו על המחדל כבר לפני 4 שנים

ב-24.5.01 התמוטטה רצפת אולם השמחות ורסאי בירושלים. בהתמוטטות, שמוכרת בשם “אסון ורסאי”, נהרגו 23 בני אדם ונפצעו 380. המראות של התמוטטות הרצפה, איתור הנפגעים וחילוצם זיעזעו את המדינה כולה. בעקבות האסון החליטה הממשלה באופן מיידי, להקים ועדת חקירה ממלכתית לעניין בטיחות מבנים ומקומות המשמשים ציבור. ההחלטה על הקמת הוועדה התקבלה לפי חוק ועדות חקירה. בסוף יוני 2001 מינה השופט אהרון ברק, נשיא בית המשפט העליון באותה עת, את חמשת חברי הוועדה וקבע כי בראשה יעמוד נשיא בית המשפט המחוזי בירושלים דאז, השופט בדימ’ ורדימוס זילר ז”ל.

ועדת זילר, שהוקמה בעקבות אסון ורסאי במאי 2001, העלתה כשלים חמורים ביותר בעניין בטיחות מבנים ומקומות המשמשים את הציבור, אשר נובעים מכשל מערכתי מתמשך בשרשרת שלבי הייצור.

בעקבות האירועים, גם הופסק השימוש בשיטת הפלקל, שיטה שהיתה נפוצה עד אז ליציקת תקרות. ועדת זילר קבעה כי דרוש שינוי מבני ותפיסתי כולל על מנת להחליף את המערך הקיים להבטחת האיכות והבטיחות בענף הבנייה – “המעגל השוטה” – במערך חדש – “המעגל החכם”. בהמלצות הליבה של ועדת זילר צוין כי הקמת המעגל החכם צריך שתכלול הכנת קוד בנייה, הקמת מכוני בקרה וקביעת כשירויות בעלי תפקידים בענף הבנייה. ועדת זילר מפרטת בדוח שהגישה ופרסמה בדצמבר 2003 שורה ארוכה של המלצות ליצירת המעגל החכם. בעשור האחרון קיבלה הממשלה החלטות ליישום ההמלצות המפורטות בדוח, הקימה למטרה זו ועדות, מינהלות וצוותי עבודה רבים ולאחרונה אף ביצעה תיקונים בחוק התכנון והבנייה תשכ”ה-1965 (להלן – חוק התכנון והבנייה).

כבר בשנת 2011, במלאת עשור לאסון ורסאי, כינסה התאחדות קבלני השיפוצים מסיבת עיתונאים מיוחדת ובה התריע כי המלצות ועדת זיילר לא יושמו מעולם. יו”ר ההתאחדות ערן סיב אמר כי ללא יישום המסקנות, קביעת תקנים ונהלים לבטיחות וחיוב של קבלני בניין וקבלני שיפוצים בהסמכה ייעודית בנושא בטיחות, האסון הבא הוא רק שאלה של זמן.

כעת, דו”ח מבקר המדינה לשנת 2015, אשר פורסם בראשית חודש מאי, חוזר על אותן מסקנות שעליהן התריעה ההתאחדות ומזהיר מפני הסכנות לעוסקים בענף ולכלל הציבור.

הדו”ח קובע כי בדיקת הביצוע של המשימות שהטילה הממשלה על משרדיה במסגרת יישום ההמלצות של ועדת זילר מעלה מחדלים מתמשכים בניהול הפרויקט להקמת המערך החדש. עקב כך, במועד סיום הביקורת – 11 שנים לאחר פרסום דוח ועדת זילר – רוב ההמלצות שפורטו בו רחוקות מיישום, ומצב הבקרה ההנדסית הטכנית על תכנון המבנים ובנייתם אינו שונה במידה ניכרת מהמצב שהיה בתחום זה במאי 2001, המועד שבו אירע אסון ורסאי.

להקמת מערך חדש להבטחת האיכות והבטיחות בענף הבנייה יש חשיבות לאומית, הן בשל תכליתו – הבטחת שלום הציבור, והן בשל השפעותיו מרחיקות הלכת על כל שלבי הבנייה, ובעיקר על שלבי הרישוי, התכנון והביצוע. עקב החשיבות הלאומית של הפרויקט יש למנות גופי-על לניהולו; גופים אלה יהיו אחראים ליישום הפרויקט, לבקרה על היישום ולביצוע התיאומים הנדרשים. ראשית כול על הממשלה לשקול למנות גוף מטה שילווה את הפרויקט, יפקח על ביצועו וידווח לממשלה על מידת יישום החלטותיה בכל הנוגע להשגת יעדי הפרויקט ולעמידתו במסגרות התקציב ובלוחות הזמנים שנקבעו לו. כמו כן, על הממשלה לשקול למנות גוף שינהל את הפרויקט בפועל מנקודת מבט על-משרדית. על כל משרד המעורב בביצוע הפרויקט להפעיל את גופי הניהול שלו למילוי המשימות שהוטלו עליו, על פי היעדים ולוחות הזמנים שיקבעו גופי-העל. נוכח ההשפעה שיש לפרויקט הקמת המערך החדש על שלום הציבור, מחויבת הממשלה לעקוב אחר הבאתו לכלל סיום, לאחר שנים כה רבות של עיכובים.

המבקר כותב כי אין לקבל את אזלת היד המתמשכת בביצוע החלטות ממשלה אשר התקבלו על בסיס מסקנות של ועדת חקירה ממלכתית שמונתה בעקבות אסון כבד, ושיש להן השפעה ישירה על שלום הציבור ובטיחותו. כמו כן, אין לקבל את חוסר המיקוד של העוסקים במלאכה ואת היעדר הנחישות של הנהלות המשרדים הממשלתיים הנוגעים בדבר בביצוע המוטל עליהם. כל אלה הביאו, על פי ממצאי הביקורת, לכשל מערכתי מתמשך ביישום המלצות ועדת זילר. על הממשלה, מסכם מבקר המדינה, לפעול בנחישות לתיקונו של כשל זה ללא דיחוי.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *