ענף הבנייה נחשב למסוכן במיוחד. ב-2014 נהרגו 31 פועלי בניין. על הסכנות היחודיות של העובדים בענף השיפוצים ומה נדרש לתיקון המצב

מאת מהנדס איגור פרלמן , מדריך ארצי לבטיחות בבנייה במוסד לבטיחות ולגיהות

איך נבטיח עבודה בטוחה באתר השיפוצים

על מנת לשמור על בטיחות העובדים מומלץ להקפיד על הנושאים הבאים:

ארגון הבטיחות והגהות באתר

• דרכי גישה ומעברים בטוחים לעובדים ולציוד.
• ניקוז והגנה מנזקי מים.
• אחסון חומרים וציוד באתר ייעשה במקומות ייעודיים וסגורים.
• אחסון כלי עבודה במקום נפרד ומסודר.
• קיום ערכת עזרה ראשונה באתר, והבטחה שמי מהעובדים הקבועים יעבור קורס של עזרה ראשונה.
• גהות בעבודה, כולל מקום לשטיפת ידיים, מקום ייעודי לארוחות, שתייה קרה, שירותים.
• הבטחה לסדר וניקיון ופינוי פסולת על בסיס יומי.
• ניהול פנקס כללי, פנקס עגורן ופנקס הדרכה.

מניעת נפילות מגובה והתמוטטות של פיגומים –

• בניית פיגום תקין ותקני עם מישטחי דריכה ראויים, כולל לוח רגל, אזן תיכון ואזן יד.
• הפרדה ככל שניתן בין אזור השיפוץ לאזורים אחרים. כיסוי ערימות של בלוקים, חול מלט וכו’ וסימון בשטח כך שלא יהוו מיפגע. גידור מקומות שעלולים ליפול לתוכם, תעלות, חפירות וכדומה.
• לבדוק יציבותם ותקינותם של מישטחים, מדרגות וסולמות.
  • בדיקת יציבות טפסות ופיגומים – חוזק, יציבות וביסוס המבנה שלהם, לרבות עיגונם לחלקים יציבים של מבנה קבע.
  • חפירות ועבודות עפר – דיפון והגנה על יציבות הדפנות ועל בטיחות העובדים בתוך החפירות ובסמוך להן.
• מניעת עומסי יתר על גבי פיגומים\סולמות, ציוד הרמה וחבלים.

שימוש בציוד מגן אישי

שימוש בביגוד להגנה מפני קרינת שמש ו/או מפני פגעי מזג האוויר, שימוש בקסדות מגן, נעלי בטיחות, משקפי מגן, רתמות בטיחות, כפפות וכו’.

ציוד עזר מכני וחשמלי

• בדיקת ציוד הרמה: מעליות, עגורנים, מגדלי הרמה, כננות גלגלות, אביזרי הרמה- תקינותם ומועדי בדיקתם.
• בדיקת מערכות חשמל: קווים עיליים, קווי שירות, מתח, לוחות חשמל ואמצעי אבטחה נגד התחשמלות.
• בדיקת תקינות מערבלים, מסורים, מכונות ריתוך וכל ציוד מוטורי/חשמלי אחר.
• בדיקת תקינות כלי יד חשמליים.

עיקר העיקרים: היחס לבטיחות מתחיל ממי שעומד בראש

האחראי במקום, שהוא בדרך כלל קבלן השיפוצים, הוא זה שקובע את היחס לבטיחות באתר. אם הוא מקפיד גם עובדיו יקפידו. אם הוא יזלזל גם עובדיו יזלזלו בבטיחות – ומכאן הדרך לתאונה או לפגיעה בבריאות סלולה.

“בחינה של מקבלי דמי פגיעה בישראל, בשנים 2013-2010, מעלה כי מרבית תאונות העבודה התרחשו אצל מעסיקים המסווגים בשלושה ענפי כלכלה עיקריים: ענף ‘תעשייה’ , ענף ‘מסחר’ ואחריו ענף ‘בינוי’.

אולם, בחינה מעמיקה של שיעורי ההיפגעות בענפים אלה, מובילה למסקנה כי ענף ה’בינוי’ הוא בעל השיעור הגבוה ביותר של עובדים הנפגעים במהלך עבודתם, באופן יחסי למספר העובדים. למעשה, הנתונים מצביעים על כך שלאורך השנים ענף ה’בינוי’ הוא המסוכן ביותר (גם לעובדים הישראליים), הן מבחינת סיכוי העובדים להיהרג בתאונות עבודה והן מבחינת הסיכוי להיפצע במהלך העבודה בתחום הבינוי. בשנת 2014 נהרגו 31 עובדים בענף הבינוי, שהם 50% מכלל ההרוגים בתאונות עבודה, 43% מכלל תאונות העבודה הקטלניות בישראל – כתוצאה מנפילה מגובה”. כך צוין בדוח מיוחד שנכתב על ידי משרד הכלכלה לרגל יום הבטיחות העולמי שהתקיים ב-28 באפריל 2015.

בשנת 2011 היו כ-3.321 מיליון מועסקים במשק וימי אי כושר לעבודה כתוצאה מתאונות עבודה היו כ-2.405 מיליון ימים. ענף הבנייה אחראי ל-13.5% מאובדן ימי העבודה, בערך כפול מחלקו היחסי ביחס למספר המועסקים (כ-6.5% מכלל העובדים במשק). על פי נתוני משרד הבינוי, מספר המועסקים בענף הבנייה בשנת 2013 היה כ- 209,800 איש. כ-76% מהם תושבי ישראל.

עובד בנייה מול עובד שיפוצים

בענף הבנייה מועסקים מיגוון רחב של בעלי מקצוע כגון: ברזלנים, טייחים, רצפים, עובדי שלד, חשמלאים המבצעים עבודות חשמל, אינסטלטורים, עובדים כלליים ועוד, כשלכל מקצוע קיימים סיכונים בעבודה האופייניים לו. ענף הבנייה הוא ענף “מסודר” יחסית ומי שרוצה להיות קבלן בנייה, חייב להיות קבלן רשום. לעומת זאת תחום קבלני השיפוצים הוא עדיין ענף שאיננו עומד בקריטריונים הנדרשים על פי החוק, ורק חלק מהם מאוגדים בארגון גג מייצג.

רוב הפרויקטים של קבלני השיפוצים הם קטנים יותר בהשוואה לפרויקטים בבנייה ולכן אין בענף זה צוותים ייעודים לכל תחום ותחום. כך קורה שמי שעוסק בריצוף יכול להיות, בעת הצורך טייח, בנאי, אינסטלטור ועוד. לכן העובדים בתחום השיפוצים חשופים למיגוון רחב יותר של תאונות עבודה ומחלות והם נדרשים ללמוד כיצד לעבוד בצורה בטוחה ולהשתמש בציוד בטיחות אישי המתאים למיגוון נושאים.

ההתייחסות לבטיחות ולגיהות בעבודות הבנייה והשיפוצים דומה בעיקרון. עם זאת, יש לשים לב להבדלים אשר עלולים להוביל ליותר פגיעות בעבודה בקרב מי שמועסקים אצל קבלן שיפוצים.

חלק מהעובדים בשיפוצים הם עובדים פחות מיומנים ויותר זמניים. לעיתים, אלו שעוסקים בעבודות שיפוצים הם עובדים שעושים זאת כעבודה נוספת, “חלטורה” מהצד להשלמת הכנסה” ולכן המוטיבציה להשקיע ללמוד ולהתפתח בתחום היא נמוכה יותר.

גם העובדה שאין סף כניסה למקצוע מבחינה מקצועית, למעט עבודות חשמל (כהגדרתן בתקנות החשמל (רשיונות), התשמ”ה- 1985). כך שכל אחד יכול להיות רצף, טייח, מסגר, שרברב וכו’, משפיעה כמובן לרעה על הבטיחות בענף.

כמו כן אין סווגי מקצוע כמו בתחומי עבודה ומקצועות אחרים. לדוגמה: קיים סווג מקצועי בתחום העבודה בגובה, שכוללת עבודה בגובה, ביצוע עבודת גלישה, טיפוס על תרנים (ראו תקנות הבטיחות בעבודה, עבודה בגובה, התשס”ז- 2007).

העובדה שסף הכניסה לעבודה בעבודות השיפוצים פחות מקצועי גורם לכך שקבלני השיפוצים משקיעים פחות בהכשרתם של עובדיהם ובלימוד יסודות המקצוע. התרבות הישראלית של ה”סמוך” ו”יהיה בסדר” לא פוסחת גם על ענף זה. הענף גם קולט מהגרי עבודה רבים שהשפה העברית לא נהירה להם די הצורך, מה שמגביר עוד יותר את האפשרות לחוסר תקשורת ולחוסר הבנה של נוהלי עבודה.

זאת ועוד, אתרי בנייה, על פי החוק, הם אתרים מגודרים שהכניסה אליהם מותרת לעובדים בלבד או למבקרים בליווי מנהל עבודה וכו’ בכניסה לאתר הבנייה נדרש שימוש בציוד מגן אישי, נעלי עבודה, כובע מגן וכו’ . לעומת זאת האתרים בהם נעשים שיפוצים לרוב אינם מגודרים. גם אם גודרו, אין הקפדה על כניסת מבקרים ועל שימוש בציוד מגן אישי וכו’. לרוב קורה שהאתרים “מעורבים” – כאשר בסביבת השיפוצים יש פעילות של אנשים שלא קשורים לעבודה. זה יכול להיות כשאדם משפץ את ביתו ועדיין גר בבית. או פרויקט שבו משפצים דירה בתוך בניין מגורים מאוכלס. במקרים כאלה עלולים להיווצר גם מתחים בין הדיירים בשאר הבניין לבין עובדי השיפוצים, באשר לרעש בשעות עבודה, עבודה בשעות מוקדמות/מאוחרות, נזק סביבתי במתחם, שימוש במעלית ועוד.

בפינוי פסולת בניין בעת שיפוץ במבנים נהוג להשתמש ב”שרוול” שדרכו מושלכת פסולת בנייה לתוך מכולה המוצבת ברחוב. יכולים להיות מצבים שבהם עובדים ודיירים נחשפים לאבק מזיק. חומרי גלם כגון: בלוקים, מלט, צנרת יכולים להיות מאוחסנים בחצר שלרוב איננה מתוחמת ועוד. יש גם סכנה חמורה בביצוע עבודות חשמל. ארון חשמל הוא לרוב משותף לכמה דירות בקומה, ובביצוע עבודות חשמל בדירה שעוברת שיפוץ לא תמיד מבצע הקבלן “נעילה ותיוג” של לוח החשמל של הדירה בה נעשה השיפוץ.

מי הוא קבלן שיפוצים ומי הוא עובד שיפוצים

במסגרת ההסכם הקיבוצי הכללי מתאריך 20.6.2015 אשר נחתם בין התאחדות הקבלנים והבונים בישראל (כיום – התאחדות בוני הארץ) לבין הסתדרות העובדים הכללית החדשה הסתדרות עובדי הבניין והעץ מצוין כי “מעסיק” – כל מעסיק בתחומי הבינוי ו/או התשתיות ו/או עבודות ציבוריות ו/או הנדסה אזרחית ו/או שיפוצים ו/או צמ”ה לרבות כמנוי בסעיפים ראשיים 41-43 על ענפי המשנה שלהם, לספר הסיווג האחיד לשנת 2011, אשר פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. על פי אותו הסכם, “עובד”– כל עובד ומנהל עבודה באתר בנייה (כהגדרת המונח בהסכם הקיבוצי) המועסק בתפקיד שאינו משרדי.